שבץ מוחי (המכונה גם אירוע מוחי), הנו מצב חירום רפואי ומסכן חיים, הכרוך בפגיעה באספקת הדם והחמצן למוח, והנו הסיבה השנייה בשכיחותה לתמותה בעולם.
ישנם שני סוגים עיקריים של שבץ מוחי: איסכמי, הנובע לרוב מחסימתו של כלי דם המזין את המוח, ונחשב לנפוץ הרבה יותר, והמורגי – המתקשר לדימום פנימי במוח.
בשני המקרים עלול להיגרם נזק נוירולוגי, שעשוי להיות חמור ולגרור נכויות ופגיעות בלתי הפיכות, לרבות שיתוק בגפיים או בחצי הגוף, פגיעה ביכולת הדיבור, עיוורון ובמקרים מסוימים אף מוות.
התסמינים בעת אירוע מוחי כוללים תופעות של עיוורון, רפיון שרירים וחולשה כללית, הפחתה בתחושתיות עד כדי שיתוק, חוסר שיווי משקל והתמוטטות, סחרחורות, בלבול ודיבור בלתי ברור, חירשות זמנית, טשטוש וראייה כפולה, אובדן השליטה על הצרכים, תנועות בלתי רצוניות ועילפון.
אבחנה מוקדמת של סיכון מוגבר לאירוע מוחי מתבצעת באמצעות בדיקת אולטרא-סונית של עורקי הצוואר.
לעומת זאת, במצב חירום של אירוע מוחי בזמן אמת, תבוצע בדיקה נוירולוגית דחופה וכן סריקת CT של המוח שחיוניות לאבחון מהיר.
במצב של שבץ מוחי פעיל, יינתן טיפול תרופתי מסוג TPA להמסת קרישי דם בגישה תוך וורידית (לא יותר מארבע וחצי שעות מפרוץ האירוע ובמידת הצורך יבוצע צנתור לפתיחת החסימה בכלי הדם הרלוונטיים (לא יותר משמונה שעות מתחילת השבץ).
סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים בהקשר של שבץ מוחי:
1. רשלנות רפואית והתעלמות מגורמי סיכון מקדימים : התעלמות של רופא מגורמי סיכון כדוגמת עישון, השמנה, יתר לחץ דם, סוכרת והיסטוריה משפחתית של אירועים מוחיים, אי מתן הנחיה לביצוע בדיקות נחוצות כדוגמת אולטרא-סאונד של כלי הדם בצוואר, ו/או היעדר טיפול מונע.
2. רשלנות רפואית ושבץ מוחי: איחור באבחנה: התעלמות של רופא מתסמינים ראשוניים, שאמורים לעורר חשד לשבץ על פי אמות מידה רפואיות סבירות, איחור באבחנה ואי מתן טיפול חירום רפואי.
3. רשלנות רפואית ושבץ מוחי: איחור בטיפול: אי הגשת טיפול חירום רפואי למרות חשד לקיומו של שבץ מוחי.
