תביעת רשלנות רפואית בעקבות התנהלות רפואית כושלת בביצוע בדיקת דם, דורשת מיומנות רבה על מנת לנהלה בצורה המיטבית. לכן, כדאי לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית לניהול תביעת פיצויים. לאורך שלושים שנות פעילותנו, צברנו ניסיון רב ופיתחנו היכרות מעמיקה עם סעיפי החוק הרלוונטיים, הפסיקה והספרות והפרקטיקה הרפואית.
בדיקות דם נחשבות להליך רפואי בסיסי, נפוץ ושגרתי המאפשר לעקוב אחר מצבו הבריאותי של מטופל וכן לזהות ולאבחן מצבים רפואיים לא תקינים. רשלנות רפואית בבדיקת דם היא נושא מורכב ורגיש – עיכוב בהפניה לבדיקה, אי הפניה לבדיקה הנדרשת או פענוח לקוי של תוצאות הבדיקה עלולים לגרום לנזק רב למטופלים.
בדיקות דם – מה כדאי לדעת?
המונח 'בדיקת דם' מתאר קשת רחבה של בדיקות המתבצעות באמצעות לקיחת דגימת דם מהגוף וסריקתה במעבדה. מטרתה של בדיקת הדם היא לבחון מהם הערכים של החומרים המצויים בדמו של המטופל על מנת לקבל אינדיקציה על מצבו הרפואי. בחינת הערכים השונים בדם מסייעת לצוות הרפואי להתריע על מצב רפואי לא תקין, כמו זיהומים שונים, מחלות לב, מחלות כבד, מחלות גנטיות, סכרת ואף סוגים שונים של סרטן.
למרבה הצער, אף על פי שבדיקת הדם נחשבת בסיסית במיוחד ופשוטה לביצוע, הצוות הרפואי עלול להתרשל בהקשר זה ולגרום נזק חמור למטופל. כפי שנרחיב להלן, רשלנות בבדיקת דם עלולה לבוא לידי ביטוי בהיעדר הפניה לבדיקות הדרושות, עיכוב בביצוע הבדיקה, פענוח שגוי של בדיקת הדם או התעלמות ממצאים בעיתיים.
אי הפניה לבדיקות הדרושות:
על פי אמות המידה הרפואיות המקובלות, על רופא לשלוח את מטופליו לבדיקת דם במידת הצורך. בנוסף לכך, הרופא נדרש להסביר למטופליו, בשפה פשוטה וברורה, מהן הסיבות להפניה לבדיקה, מהי חשיבותה והאם עליה להתבצע בדחיפות. אי הפניית מטופל לבדיקות הדרושות ואי מתן הסבר כאמור, עשויים לעלות כדי התנהלות רשלנית.
כך לדוגמא, משרדנו ניהל תביעה נגד רופא משפחה באחת מקופת החולים אשר כשל לאבחן כי מטופל, בחור צעיר, סובל מסוכרת לא מאוזנת – מצב המחייב הפנייה דחופה לבית החולים לשם קבלת טיפול רפואי הולם. במסגרת ביקור אצל רופא המשפחה, התלונן המטופל על חולשה קיצונית, יובש בפיו, תחושת צמא מוגברת ותכיפות בצורך להתפנות.
על אף שתלונות המטופל עוררו חשד מובהק לסוכרת לא מאוזנת, והרופא אף ציין בפני המטופל כי חושד שרמת הסוכר בדמו גבוהה, לא טרח הרופא לבצע בדיקות דם פשוטות וזמינות וגם לא הפנה אותו באופן מידי לבית החולים, הגם שמצבו חייב זאת. בכך מנע הרופא מהמטופל קבלת טיפול מציל חיים. למרבה הצער, עקב רשלנות הרופא, הופנה המטופל לבית החולים באיחור רב, לאחר שכבר פיתח חמצת מטבולית משמעותית אשר גרמה לפגיעה מוחית קשה ובחלוף מספר ימים המטופל נפטר.
במקרה נוסף, משרדנו טיפל בתובענה שעסקה ברשלנותם של עובדי בית חולים גדול בצפון הארץ, אשר באה לידי ביטוי באיחור באבחון ובהתייחסות לזיהום חיידקי אצל התובע. למרות קיומם של סימפטומים המחשידים לזיהום חיידקי, איחרו אנשי צוות בית החולים בביצוע בדיקות דם מתחייבות על מנת לברר את החשד האמור ולתת טיפול הולם. גם כאשר בוצעו הבדיקות וממצאי המעבדה העידו על זיהום כאמור, לא טרחו אנשי הצוות הרפואי ליידע את התובע בדבר הממצאים ומנעו ממנו המשך בירור ומתן טיפול מתחייבים. האיחור האמור הוביל להחמרת הזיהום ולהתפשטותו והותיר את התובע עם נזק נוירולוגי משמעותי.
פענוח שגוי של בדיקת הדם:
פיענוח שגוי של ממצאי בדיקת דם עלול להוביל למצבים בעיתיים שונים. כך לדוגמא, קביעה לפיה המטופל אינו סובל מבעיה רפואית שעה שפענוח נכון היה מצביע על בעיה כאמור, קביעה לפיה המטופל סובל מבעיה רפואית למרות שבפועל הוא בריא וכן בקביעה כי המטופל סובל מבעיה רפואית שאינה הבעיה ממנה הוא סובל בפועל.
מטבע הדברים, פענוח שגוי של ממצאי בדיקת דם עלול להוביל להשלכות קשות הנובעות מהימנעות או עיכוב במתן טיפול רפואי נדרש, ממתן טיפול רפואי שאינו מתאים למצב המטופל וממתן טיפול רפואי מיותר.
כך לדוגמא, משרדנו ייצג תובעת בשנות השלושים לחייה, בעלת רקע משפחתי של נשאות למוטציה בגן BRCA1 שזוהתה בעקבות אבחון סרטן שד אצל אמה. כתוצאה מהגילוי, התובעת פנתה לייעוץ גנטי במסגרתו בוצעה לה בדיקה גנטית במרכז ייעודי לאבחון סרטן וקיבלה מענה לפיו היא אינה נשאית של המוטציה. כעבור כשנתיים, אובחנה התובעת כסובלת מסרטן שחלה מתקדם. בהמלצת רופאיה, נשלחה התובעת לבדיקה גנטית חוזרת שבוצעה על אותה הדגימה שנלקחה שנתיים קודם לכן. הפעם נמצא כי התובעת אכן נשאית של המוטציה.
אילו הייתה מקבלת את התשובה הנכונה בבדיקה הראשונה, הייתה התובעת מקבלת המלצה ברורה לביצוע ניתוח מניעתי לכריתת השחלות והחצוצרות באופן מידי. ניתוח כזה מקטין את התחלואה בסרטן השחלה בכ-95%.
התעלמות ממצאים בעיתיים:
למרבה הצער, ישנם מקרים בהם מתעלמים רופאים מממצאים פתולוגיים בבדיקות דם אליהן הפנו מטופלים, המחייבים הפנייה להמשך בירור רפואי. התעלמות כאמור עלולה לעכב אבחון של מצבים רפואיים משמעותיים ולגרום למטופל נזק בלתי הפיך.
כך למשל, משרדנו ייצג תובע בתובענה שהוגשה בגין רשלנות רפואית אשר באה לידי ביטוי באי אבחון מחלת כליות אצל התובע במשך שני עשורים. כך, במשך שנים, פעם אחר פעם, תוצאות בדיקות מעבדה אליהן הופנה התובע, אשר העידו על בעיה מובהקת ועקבית בדבר תפקוד בכליות, לא זכו לכל התייחסות מצד הרופא המטפל.
רק כעבור שנים רבות, זכו תוצאות בדיקות המעבדה הפתולוגיות להתייחסות הנדרשת והתובע הופנה לבירור המתחייב. כתוצאה ממחדלי הרופא המטפל, אובחנה מחלת הכליות בשלב מתקדם והתובע נותר עם נזק בלתי הפיך ונאלץ לעבור טיפולי דיאליזה והשתלת כליה.
