רשלנות באבחון תסמונת האלכוהול העוברי

תסמונת האלכוהול העוברי הנה הפרעה הכוללת תסמינים שונים ואופייניים, ברמה הנפשית והגופנית, על רקע צריכת אלכוהול על ידי האם ההרה, אשר עובר דרך השיליה לעוברה, ופוגע בהתפתחותו. רשלנות זו יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון מאוחר של תסמונת זו או לחלופין באי גילוי מידע במקרה של אימוץ ילד.

מקורם של מרבית הנזקים בתסמונת האלכוהול העוברי הנו נוירולוגי, על רקע פגיעה מוחית כתוצאה מהחשיפה לאתנול, כשהתסמינים עשויים לכלול הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, בעיות זיכרון, ליקויי למידה, פגיעה ביכולות חברתיות, התנהגויות תוקפניות ואימפולסיביות ופיגור שכלי.

בנוסף, אצל חלק מהחולים בתסמונת, עשויים להופיע פגיעות גם באיברים חיוניים, הלב, הכליות ובעצמות.

האבחון הנו קליני, באמצעות ארבעה קריטריונים: ראשית לכל מידע על צריכת משקאות אלכוהוליים על ידי האם ההרה, זיהוי תווי פנים האופייניים לתינוקות החולים בתסמונת, עיכובים וליקויים התפתחותיים בינקות וקיומו של נזק מוחי.

התסמונת אינה ברת ריפוי וכל הילדים הלוקים בתסמונת זקוקים לטיפולים התפתחותיים, חינוכיים והתנהגותיים, ולעתים גם לטיפול תרופתי, ואילו הוריהם נזקקים להדרכה הורית צמודה והם צפויים להתמודדויות לא פשוטות עם ילדם הלוקה בתסמונת.

ראוי לציין שחשיפה לאלכוהול בתקופה העוברית, על רקע צריכת משקאות אלכוהוליים על ידי אימהות הרות, הייתה משך שנים (ובמקומות מסוימים עודנה) נפוצה מאוד בבתי יתומים במדינות מזרח אירופה (לפי מחקרים שונים, עד 40%-50% מהחוסים לוקים בה).

לאור זאת, זוגות שמבצעים תהליכי אימוץ במדינות מזרח אירופה, חשופים באופן ממשי לסיכון לאמץ ילד שלוקה בתסמונת, וייתכן כי יש להם עילת תביעה ראויה כנגד העמותה דרכה אימצו, או הרופא שאחראי היה על בדיקת הילד המאומץ לפני הלידה.

סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים בהקשר של תסמונת האלכוהול העוברי:

1. רשלנות במסירת מידע להורים המאמצים: הימנעות ממסירת מידע נכון או מסירת מידע מסולף אודות היקף התופעה של ילדים הלוקים בתסמונת בבתי יתומים אליהם מופנים ההורים המאמצים.

2. תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית באבחון תסמונת האלכוהול העוברי: רשלנות רפואית המתבטאת בבדיקה כושלת של מסמכים רפואיים הקשורים לתינוק ואמו, התעלמות של רופא מתסמינים שאמורים לפי אמות מידה רפואיות סבירות לעורר חשד לקיומה של התסמונת, ו/או אי ביצוע בדיקות רפואיות נדרשות המקרים בבית יתומים או במוסד אחר בארץ המקור של הילד החולה שאומץ, ו/או אי מסירה ואף הסתרה מכוונת של מידע רפואי רלוונטי מההורים המאמצים.