רשלנות רפואית באבחון וטיפול בכולסטאטומה

כולסטאטומה היא מצבור של תאים אפיטליאלים אשר גדל לאיטו. יש לטפל במחלה זו באופן כירורגי בהקדם האפשרי כדי למנוע בהתפשטותה ופולשנותה הרס נרחב, חירשות, סיבוכים נוירולוגים והישנות המחלה.

ללא טיפול הולם המחלה פוגעת בעור התוף ובעצמות השמע וגורם ללקות שמיעה. כולסטאטומה עלולה גם לפלוש לתאי המסטואיד שנמצאים מאחורי האוזן ולפגוע במערכת שיווי המשקל, בעצב השמיעה ובעצב הפנים.

הסימנים בגינם יש לחשוד כי קיימת כולסטאטומה הם דלקת חוזרת בתעלת האוזן החיצונית ו/או דלקת חד צדדית באוזן התיכונה שאינה מגיבה לטיפול.

בעזרת בדיקה קלינית פשוטה ומקובלת בעזרת מיקרוסקופ קליני, ניתן להגיע לאבחנת המחלה על ידי זיהוי מקור ההפרשה. כמו כן, בדיקות שמיעה ו/או בדיקות דימות יכולות גם הן לכוון לקיומה של כולסטאטומה.

כשל נפוץ בהקשר של כולסטאטומה הוא איחור באבחון המחלה על אף תלונות ספציפיות ומצבו הקליני של המטופל, אשר לא קיבלו התייחסות רפואית נאותה ומקובלת.

כאשר הייתה מיכל (שם בדוי) תינוקת כבת שנה וחצי, הבחינו הוריה כי היא סובלת מכאבים והפרשות מוגלתיות מאוזניה, ובעיקר מאוזנה הימנית.
לאורך תקופה של שבע שנים סבלה מיכל מדלקות והפרשות באוזנה הימנית בגינן נבדקה עשרות פעמים על ידי רופא ילדים ו- א.א.ג במסגרת קופה"ח. על אף תלונות עקביות לאורך תקופה כה ממושכת, רופאיה כשלו משלא ערכו בירור הולם לשלילת פתולוגיה באוזנה.
האיחור באבחון המחלה גרם למיכל נזק שמיעתי בלתי הפיך, היא נאלצה לעבור ניתוחים מרובים וכן סבלה מהישנות המחלה ומסיבוכים נוירולוגיים.

מיכל והוריה פנו למשרדנו. אנחנו שמענו את סיפור המקרה, אספנו את התיעוד הרפואי, ולמדנו את המקרה לעומק וביסודיות.
מומחה בכיר בתחום רפואת הא.א.ג, בחן את המקרה וקבע בחוות דעתו כי הטיפול במיכל היה רצוף ליקויים ומחדלים, בגינם נותרה עם נזקים משמעותיים. בימים אלה הגשנו בשמה של מיכל תביעה לבימ"ש, לפיצוי כספי בגין נזקיה.