שיתוק מוחין הוא שם כולל למספר הפרעות נוירולוגיות קשות, שמקורן במהלך ההיריון, בלידה או זמן קצר אחריה שכתוצאה ממנה סובל התינוק ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות. שכיחות התופעה הממוצעת – שלוש מכל אלף לידות.
לא כל הגורמים לתופעה ידועים. מבין הגורמים הידועים ניתן למנות, בין היתר, פגות במשקל לידה נמוך מקילוגרם אחד, תשניק (היעדר אספקת דם למוח), שבץ מוחי, נזקים מוחיים בעקבות טראומה, ופגיעות מרעלנים או ממחלות זיהומיות כדוגמת אדמת, CMV ודלקת קרום המוח.
בין תסמיניו של שיתוק מוחין ניתן למנות שיתוקי גפיים, פיגור שכלי, היעדר יכולת שליטה בסוגרים, הפרעות וקשיים בדיבור, בנשימה, בבליעה ובאכילה, רפיון או קישיון שרירים כללי, פרכוסים ועוויתות.
האבחנה מתבססת על אבחון קליני לצד בדיקות הדמיה, לרבות MRI ראש, אולטראסאונד, EEG, ובדיקות לזיהוי מחלות מטאבוליות וגנטיות.
סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים בהקשר של שיתוק מוחין:
1. רשלנות רפואית במעקב היריון ושיתוק מוחין: התעלמות של רופא מגורמי סיכון ומתסמינים מחשידים במהלך ההיריון, אי הפנייה לבדיקות נחוצות, ביצוע או פענוח רשלניים של הבדיקות ו/או רשלנות במסירת התוצאות להורים.
2. רשלנות רפואית במעקב ההיריון, לידה מוקדמת ושיתוק מוחין: התעלמות מתסמינים מחשידים ללידה מוקדמת ו/או מגורמי סיכון לפגות, אי מתן הנחיות לשמירת היריון, אי מתן טיפול תרופתי להבשלת מערכות העובר, אשר גוררים פגות במשקל לידה נמוך מאוד ובעקבותיה שיתוק מוחין.
3. רשלנות רפואית בלידה ושיתוק מוחין: התעלמות של רופא מאינדיקציות שעל פי אמות מידה רפואיות סבירות מצביעות על צורך בחילוץ מהיר של העובר בניתוח קיסרי, ו/או על מצוקה עוברית, ביצוע רשלני של לידה מכשירנית ורשלנות ביילוד, שגוררים תשניק, פגיעות ראש וטראומות.
4. רשלנות רפואית בימי אשפוזו של היילוד לאחר הלידה ושיתוק מוחין: רשלנות רפואית במעקב ובטיפול ביילוד ו/או בפג בעת שהייתו באשפוז לאחר הלידה, באופן שאינו עומד ב'מבחן הרופא הסביר'.
