ישנן מגוון עילות לתביעת רשלנות רפואית באי אבחון תסמונת וקטר. המרכזית בהן הינה תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" – היינו, כאשר המומים המהווים את התסמונת קיימים אך בשל רשלנות הבודק אינם מאובחנים במהלך ההריון (בפרט בבדיקות אולטרסאונד – במסגרת סקירות מערכות של העובר) וכתוצאה מכך האישה ההרה אינה מופנית לוועדה להפסקת הריון ונולד ילד הנושא את התסמונת.
חשוב לזכור על פי הדין כיום מועד ההתיישנות להגשת תביעה בעילה של הולדה בעוולה הינו 7 שנים ומתחיל להימנות בד"כ מיום מהלידה, לאחר מכן לא ניתן יהיה להגיש תביעה בעילת הולדה בעוולה.
לתסמונת וקטר עלולות להיות השלכות קשות וממושכות הן עבור היילוד והן עבור הוריו. במרבית המקרים היילוד ייזקק למספר רב של טיפולים רפואיים, לרבות טיפולים כירורגיים כגון לתיקון אטרזיות בקנה הנשימה, בוושט ובפי הטבעת וטיפולים תמיכתיים במידת הצורך.
מאפייני התסמונת?
תסמונת וקטר או תסמונת וקטרל (באנגלית – VACTERL Association) היא שם כולל לאפיון תשלובת של מומים קשים במספר מערכות של הגוף:
- אנומליות מולדות בחוליות (Vertebral Anomalies) – שורה של עיוותים ושינויים בעמוד השדרה ובחוליות;
- פי טבעת סגור (Anal Asteria) – אטימות פי הטבעת;
- חריגות קרדיווסקולריות (Cardiovascular Anomalies) – חריגות שונות בכלי הדם ובלב;
- פיסטולה טרכאוסופאגאלית (Tracheoesophageal fistula) – חיבור בין קנה הנשימה לבין הוושט שמצריך פעילות כירורגית מתקנת;
- אטרזיה בוושט (Esophageal atresia) – מום שבמסגרתו נולד תינוק ללא חלק מהוושט. הוושט העליונה (אזור הלוע) והוושט התחתונה (פתח היציאה מן הקיבה) מתפתחות מבלי שנוצרת נקודת מפגש ביניהם.
- בעיות בכליות (Renal (Kidney) and/or radial anomalies) – כגון: אי הווצרות של אחת הכליות או שתיהן וכן פגמים מבניים בכליות;
- ליקויים בגפיים (Limb Defects) – כגון מומים בהיווצרות הגפיים והאצבעות ובעיות גדילה.
יתכנו מומים גם במערכות אחרות של הגוף.
כמו כן ידוע הקשר בין עורק יחיד בטבור לבין VACTER וכך גם אי שגשוג של העובר.
הסיבה לשילוב המומים במערכות השונות לא ברורה עדיין, ולא נמצא גורם כרומוזומלי לפגיעה. האבחנה הטרום לידתית מבוססת בעיקר על בדיקות דימות – בעיקר על שמע (אולטרה סאונד). כאשר מתגלה סימן או מום אחד מהתצרף הזה, יש לבצע סקירות מדוקדקות כדי לנסות ולאתר את המומים האחרים.
תביעות רשלנות רפואית בעילה של הולדה בעוולה עקב אי אבחון תסמונת וקטר במהלך ההריון
- כאשר בדיקות על שמע ודימות בהריון מתבצעות בחריגה מסטנדרטים רפואיים מקובלים ובשל כך מוחמצים המומים שפורטו לעיל או חלק מהם, או כאשר הרופא אינו מעלה חשד לתסמונת או למום, על אף שאילו נראים בבדיקות על שמע ובמיוחד סקירת מערכות.
- כאשר לא מתבצעת, בניגוד למתחייב בדיקה מדוקדקת של עמוד השדרה שיש לבצע בכל סקירה של מערכות העובר ובשל כך לא מאובחנת אנומליה של חוליות עמוד השדרה.
- כאשר רופא אינו מעלה חשד לאיטמות של הושט על אף הסימנים המחשידים לכך: ריבוי מי שפיר, חוסר יכולת להדגים את הקיבה או הדגמת קיבה קטנה בלבד, המצאות של הרחבה בצורת כיס Pouch בחלק העליון של הושט.
- כאשר האישה ההרה לא מופנית לבדיקות דימות בזמן ההריון (סקירת מערכות מכוונת כאשר עולה חשד למום בבדיקת על שמע, MRI במידת הצורך, אקו לב עובר ועוד) או ליעוץ גנטי.
עילת תביעה נוספת היא התרשלות בטיפול ביילוד לאחר הלידה באופן הגורם להחמרת מצבו הרפואי של היילוד כגון רשלנות בביצוע ניתוחים להם נזקק העובר או אי ביצועם במועד הנכון.
לסיכום
רשלנות רפואית עקב אי אבחון טרום לידתי של תסמונת וקטר עלולה להוביל להולדת ילד הסובל מנכות קשה, נזקק לטיפולים רבים ולסבל רב לו ולהוריו.
הגשת תביעה ברשלנות רפואית עשויה לזכות את ההורים בפיצוי כספי ניכר אשר מסייע בסיפוק צרכיו הרפואיים והקיומיים של היילוד – הפסדי השכר הנגרמים להוריו עקב הטיפול בילד, עלויות קיום של היילוד בנכותו כולל עקב הפגיעה הקשה ביכולתו להשתכר לאחר בגרותו, עלויות עודפות של צרכי דיור, עלויות של סיעוד ועזרה בתפקודי היום יום ומשק הבית, טיפולים רפואיים ופרא רפואיים בארץ ולעיתים גם בחו"ל, ופיצוי בגין נזק לא ממוני "כאב וסבל".
במידה שנפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית באי אבחון תסמונת וקטר ואתם מעוניינים לבחון את הנושא מנקודת מבט משפטית, נשמח לסייע לכם בטלפון 072-3902685.
