איחור באבחון גורם זר בגוף המטופל
משרדנו מנהל תביעת רשלנות ברפואה פנימית אשר באה לידי ביטוי באי אבחון הימצאותו של גוף זר בריאתו של התובע.
בתביעה נטען כי חרף קיומם של סימפטומים מובהקים להימצאותו של גורם זר בריאה – ממצאים הדמיתיים ותלונות של התובע – לא בוצעו הבדיקות הדרושות לבירור הגורם לתופעות.
עוד נטען כי גם דיווחיו של התובע כי בסמוך להופעת התסמינים שאף בשוגג פקק של עט, לא זכו לכל התייחסות מצד הרופאים המטפלים.
כתוצאה ממחדליו הנטענים של הצוות הרפואי, חל איחור קשה, של עשר שנים, באבחון הימצאותו של גורם זר בריאתו של התובע. בשל גילוי הבעיה בשלב כה מאוחר – נגרם נזק בלתי הפיך לריאותיו של התובע והוא נאלץ לעבור טיפולים וניתוחים מיותרים ולחיות עשר שנים מחייו כחולה אסטמה, על כל המגבלות וההשלכות הנובעות מכך, כאשר בפועל היה מדובר באבחנה שגויה ורשלנית מראשיתה.
כתוצאה מהאירועים נשוא התביעה, הפך התובע מילד בריא ופעיל לילד חולה במחלה כרונית, המנוע מלעסוק בפעילות גופנית. כל מהלך חייו והתבגרותו של התובע שובש והוגבל בשל מחלת האסטמה אשר יוחסה לו ברשלנות.
רק לאחר 10 שנים, בביקור אצל רופא פרטי, התבהר לתובע כי בשל סיבה לא ברורה הצוות הרפואי שטיפל בו עד כה "וויתר" על ביצוע בדיקת ברונכוסקופיה – בדיקה בסיסית ופשוטה באמצעותה ניתן היה לגלות במועד את הימצאותו של פקק העט בריאתו – אשר יכולה הייתה למנוע טיפול שגוי במשך תקופה כה ארוכה ואת הנזקים הרבים אשר נגרמו לו כתוצאה מכך.