מטרת בדיקת משטח צוואר הרחם, הידועה גם כבדיקת פאפ, היא לסייע באבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם ומכאן חשיבותה הרבה.
לפי הוראות חוזר מנכ"ל 2012 של משרד הבריאות, לנשים המוגדרות כמצויות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השחלות- מומלץ לעבור בדיקות תקופתיות אחת ל-6 חודשים החל מגיל 25.
לנשים שאינן מצויות בסיכון כאמור, מומלץ לבצע בדיקת פאפ אחת ל-3 שנים מגיל 25 עד גיל 65.
משרדנו הגיש לאחרונה תובענה בעילה של רשלנות רפואית כנגד קופת חולים, שבמרכזה התרשלות של רופא הקופה, אשר לא התחקה אחר תוצאות בדיקת הפאפ שערך לתובעת.
במקרה זה חובת הזהירות שהייתה מוטלת על הרופא, לוודא קבלת תוצאות הבדיקה, הייתה מוגברת לאור העובדה שהתובעת הייתה בקבוצת סיכון ללקות בסרטן צוואר הרחם.
במסגרת הכנת התביעה, משרדנו נועץ עם מומחה בפתולוגיה, אשר בחן את הדגימה נשוא התביעה, וקבע כי במשטח שנלקח מהתובעת קיימים תאים טרום ממאירים ואף ממאירים אשר חייבו העמקת בירור.
דהיינו, אילו משטח הבדיקה היה נבדק באותה העת במעבדה, ניתן היה למנוע את התפתחות המחלה ונזקיה של התובעת היו נמנעים.
מעבר לעובדה שהמשטח שנלקח ע"י הרופא מעולם לא נבדק והרופא לא טרח לעקוב אחר התוצאה אצל חולה בקבוצת הסיכון למחלה, הרשלנות הרפואית באה לידי ביטוי גם בכך שלא נערכו לה בדיקות פאפ נוספות מעבר לבדיקה הנ"ל ו/או בדיקה יסודית של צוואר הרחם.
התרשלות רופא הקופה כאמור הובילה להחמצת ממצאים חמורים אצל התובעת ואיחור של כ-4 שנים (!!!) באבחון מחלת סרטן צוואר הרחם.
כתוצאה מהאיחור באבחון, הוחמץ הסיכוי למניעת המחלה ודרגתה הוחמרה עד כדי התפשטות הגידול הסרטני לבלוטות הלימפה.
בעקבות זאת, נאלצה התובעת לעבור טיפולים כימותרפיים אגרסיביים אשר פגעו הן באיכות חייה הן בסיכויי הישרדותה לטווח הארוך.