משרדנו ניהל תביעה בגין רשלנות בטיפול כימותרפי אשר בבסיסה רשלנות רפואית חמורה והרת אסון, אישית ומערכתית.
במהלך טיפול כימותרפי אשר ניתן לפעוטה כבת שנתיים וחצי, הוחדרה לה דרך הוריד כמות קטלנית של תרופה מסוכנת (מגנזיום)– במינון הגדול פי 100 (!) מהמינון אותו רשמה עבורה הרופאה.
במשך כחמש שעות התדרדר באופן הדרגתי מצבה של הפעוטה, היא הקיאה מספר פעמים, הזיעה, צבע עורה החוויר, נשימותיה פסקו לפרקי זמן ממושכים והיא שכבה אפאטית וחסרת אונים.
בכתב התביעה תואר כי על אף התראותיהם החוזרות ונשנות של בני משפחתה, ועל אף התרשמות חברי הצוות הסיעודי והרופאה התורנית כי מצבה של הפעוטה הינו חריג, לא טרחו חברי הצוות הרפואי והסיעודי, לרבות הבכירים שבהם, לבצע לפעוטה בדיקה קלינית ולעיין בגיליון התרופות שקבלה וע"י כך לאתר את הטעות הקטלנית ולמנוע, מבעוד מועד, החמרה קריטית במצבה.
חרף מצבה ההולך ומתדרדר של הפעוטה, היא נותרה שוכבת בחדר צדדי ומרוחק מעמדת האחיות, אשר דלתו הושארה סגורה.
עוד תואר בכתב התביעה כי במהלך ההתדרדרות במצבה של הפעוטה, ובניגוד לכל הגיון ולנורמות טיפול מקובלות, ניתקה האחות המעשית במחלקה את אזעקת המוניטור אליו חוברה הפעוטה – על מנת שיחדל לצפצף, כך שלא ניתנו התראות בזמן אמת על הפסקות הנשימה וההתדרדרות במצבה הנשימתי.
לאחר שעות של התדרדרות הגיעה הפעוטה לכדי דום לב ונשימה, עברה החייאה ממושכת וטיפול נמרץ אינטנסיבי וארוך.
כתוצאה מאירועים אלו נגרם לה נזק מוחי קשה. היא משותקת בארבע גפיה, סובלת מספסטיות בגפיים, אינה מדברת, אינה שולטת על סוגריה וסובלת מהפרעות בראיה.
הוריה של הפעוטה טוענים בתביעתם כי הרשלנות הבוטה במתן התרופה לפעוטה והמחדל הרפואי המתמשך בהתייחסות למצבה ההולך ומתדרדר, שינו ללא היכר את חייה של הפעוטה, של הוריה, אחיה ושל בני המשפחה הקרובים.
לאחר המקרה, נוכח דרישת ההורים, הקים משרד הבריאות ועדה לבדיקת נסיבות הטיפול בפעוטה. ממצאי ועדת הבדיקה קשים ביותר ומצביעים על כשלים רבים וחמורים הן ברמה האישית והן ברמה המערכתית. ועדת הבדיקה המליצה, בין היתר, להפסיק כליל ובאופן מידי את הטיפול האונקולוגי בילדים בבית חולים הנתבע(!).
על אף הכשלים החמורים ותוצאתם הרת האסון, לא טרח ביה"ח לבצע הליך הפקת לקחים והסקת מסקנות עד ליום הגשת התביעה.