רשלנות רפואית בלידת ואקום: מתי שימוש בוואקום הוא רשלנות?

ואקום (Ventouse) – שולפן הריק – הוא מכשיר שנועד לסייע לצוות הרפואי לחלץ תינוק שהלידה הנרתיקית שלו אינה מתקדמת כהלכה. כשמשתמשים בו נכון, בידיים מיומנות, ובנסיבות המתאימות, הוא יכול למנוע ניתוח קיסרי ולסיים לידה בבטחה. כשמשתמשים בו שלא כראוי – הוא עלול לגרום לנזקים חמורים ובלתי הפיכים לתינוק ולאם.

משרד כספי סרור ושות' ייצג לאורך השנים משפחות רבות שילדיהן נפגעו בשל שימוש רשלני בוואקום בלידה. בחלק מהמקרים הנזק שנגרם לא היה פגיעת הוואקום עצמה, אלא שהשימוש בו חופה על בעיה עמוקה יותר: החלטה שגויה שלא לבצע ניתוח קיסרי, שהיה מונע את כל הסיבוך.

מהו ואקום ומתי משתמשים בו?

הוואקום מורכב מכוס הנמצאת מחוברת למשאבת ריק. הכוס מוצמדת לקדקד ראש העובר, נוצר ריק (לחץ שלילי), וכך ניתן למשוך את ראש העובר בעדינות מבוקרת בכל כיווץ.

האינדיקציות הרפואיות לשימוש בוואקום:

שימוש בוואקום מוצדק כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים:

• הלידה אינה מתקדמת  למרות כיווצים תקינים ודחיפות מצד האם
• ראש העובר בתנוחה תקינה  ובגובה מתאים בתעלת הלידה (engaged)
• אין מצוקה עוברית חמורה  המצריכה ניתוח קיסרי מיידי
• ניתן קיסרי אינו אפשרי  מבחינה לוגיסטית (נדיר) או שלא ננקטה אינדיקציה לניתוח קיסרי
• ניתנה הסכמה מדעת  של האם לביצוע ההליך

מקור רפואי:  לפי הנחיות ה-Royal College of Obstetricians and Gynaecologists על שימוש בוואקום ומלקחיים, הוואקום מתאים לשלב שני ממושך של הלידה, כאשר ראש העובר מאובחן כנמצא בגובה מתאים. שימוש בוואקום כאשר ראש העובר גבוה מדי בתעלת הלידה הוא בניגוד לפרוטוקול הרפואי.

מתי שימוש בוואקום מהווה רשלנות?

1. שימוש בוואקום כאשר נדרש ניתוח קיסרי

זהו אחד הדפוסים השכיחים ביותר בתיקים שניהל המשרד: הצוות הרפואי "מנסה עוד" בוואקום במקום לעבור לניתוח קיסרי, שהוא הפתרון הנכון בנסיבות. כל ניסיון כושל מוסיף דקות יקרות שבהן העובר שנמצא במצוקה נמשך לחץ על ראשו.

על כך ניתן לקרוא בדף איחור בהפניה לניתוח קיסרי, שם מתוארים מקרים שניהל משרדנו, שבהם בחירה בוואקום על פני ניתוח קיסרי הובילה לנזק בלתי הפיך.

2. ניסיונות חוזרים מעבר למקובל

הפרוטוקול הרפואי המקובל מגביל את מספר ניסיונות הוואקום לשלושה לכל היותר, ובמקרים רבים – לפחות מכך. כל "גלישה" של הכוס מהקדקד, כל ניסיון כושל, מגביר את הסיכון לדימום תוך גולגולתי ולנזק מוחי. כאשר הצוות ממשיך בניסיונות חוזרים חרף כישלונות – מדובר בחריגה מהסטנדרט הרפואי.

משרד כספי סרור ושות' ניהל תביעות שבהן בוצעו 5 ניסיונות ויותר, עם גלישות חוזרות, וכתוצאה מכך נגרם לתינוק דימום מוחי חמור.

3. שימוש בוואקום כאשר ראש העובר גבוה מדי

שימוש בוואקום כאשר ראש העובר לא "ירד" מספיק בתעלת הלידה (station) הוא אחת הטעויות החמורות ביותר. במצב כזה, הכוח הנדרש למשיכה גדל באופן דרמטי, וכך גם הסיכון לפגיעה מוחית בתינוק וקרעים חמורים באם. על פי הפרוטוקול – כאשר הראש גבוה, הוואקום אינו מועמד לשימוש.

4. שימוש בוואקום כאשר קיימת מצוקה עוברית חמורה

כאשר תרשים המוניטור מראה מצוקה עוברית חמורה – האטות מאוחרות חוזרות, ברדיקרדיה, וריאביליות נמוכה – הפתרון הנכון הוא בדרך כלל ניתוח קיסרי חירום, לא ואקום. ניסיון לחלץ את התינוק בוואקום כאשר הוא מצוי במצוקה מתמשכת עלול להחמיר את חסר החמצן שממנו הוא סובל. 

5. שימוש בוואקום ללא הסכמה מדעת

על הצוות הרפואי מוטלת חובה ברורה למסור לאם מידע על ההליך המתוכנן, כולל הסיכונים, לפני שמבצעים אותו. שימוש בוואקום ללא הסבר ראוי וללא הסכמה חתומה – פוגע בזכות האוטונומיה של היולדת ועשוי להוות בסיס לתביעה.

6. שימוש בוואקום כאשר קיימת התוויית נגד

ישנם מצבים בהם אסור להשתמש בוואקום, בין היתר:

• מנח עכוז (breech presentation) – אין להשתמש בוואקום
• חשד לפגיעה בקרישת הדם של העובר
• גיל היריון מוקדם מדי (מתחת לשבוע 34)
• עובר גדול מאוד (מקרים של כליאת כתפיים אפשרית – שימוש בוואקום אינו מתאים)

הנזקים האפשריים משימוש רשלני בוואקום

נזקים לתינוק

דימום תוך גולגולתי (Intracranial Hemorrhage) – הנזק החמור ביותר. דם מצטבר בתוך גולגולת התינוק, לוחץ על המוח. עלול להוביל לשיתוק מוחין, פגיעה קוגניטיבית, אפילפסיה, ואף למוות. על שיתוק מוחין ורשלנות רפואית  ניתן לקרוא בדף הייעודי באתרנו.

שברי גולגולת – שבר בעצמות הגולגולת כתוצאה מלחץ מופרז.

Cephalohematoma ו-Subgaleal Hematoma – צבירת דם מתחת לקרום הגולגולת. Subgaleal Hematoma הוא מצב מסכן חיים הדורש טיפול מיידי בטיפול נמרץ.

נזק עצבי – פגיעה בעצבים שסביב לצוואר כתוצאה מכוח המשיכה, העלולה לגרום לשיתוק זרוע (שיתוק ארב).

נזקים לאם

קרעים חמורים – ניסיונות ואקום חוזרים, בפרט כאשר ראש העובר אינו יורד, מגבירים דרמטית את הסיכון לקרע מדרגה 3 ו-4. על קרע בלידה ורשלנות רפואית  ניתן לקרוא בנפרד.

פגיעה בדרכי השתן – כאשר הכוס מונחת בצורה שגויה.

דימום – עקב קרעים וסיבוכי הוצאה.

כיצד מוכיחים רשלנות בלידת ואקום?

הוכחת רשלנות בשימוש בוואקום מחייבת בחינה מדוקדקת של:

1. תרשים המוניטור – האם הייתה מצוקה עוברית לפני תחילת הוואקום? מה גובה דופק העובר בזמן הניסיונות?
2. פרוטוקול הלידה – כמה ניסיונות בוצעו? האם תועדו גלישות? מהי תנוחת הראש שתועדה?
3. תיעוד ההסכמה – האם האם חתמה על טופס הסכמה? מתי?
4. ממצאי התינוק לאחר הלידה – ציון אפגר, בדיקות דימות, MRI מוחי
5. חוות דעת מומחה מיילדות – שיקבע האם הוואקום בוצע בהתאם לסטנדרט

מקרים מניסיון המשרד

מקרה 1: בתובענה שניהל משרד כספי סרור ושות' בבית המשפט המחוזי בירושלים, בוצעו חמישה ניסיונות ואקום עם גלישות חוזרות, לאחר שהמוניטור הראה האטות בדופק העובר. הצוות בחר שלא לעבור לניתוח קיסרי. לבסוף חולץ הילוד בדרך לא מקובלת, נזקק להנשמה ופיתח שיתוק מוחין חמור.

מקרה 2: משרד ייצג תובעת שביקשה ניתוח קיסרי שעות לפני הלידה ונענתה בסירוב. הצוות הרפואי ניסה לסיים את הלידה בוואקום, ניסיונות שנכשלו, ורק לאחר מכן בוצע ניתוח קיסרי דחוף. הילד נולד עם שיתוק מוחין קשה.

מה ניתן לתבוע?

מה לעשות?

אם חשדתן שהשימוש בוואקום בלידה לא היה ראוי:

1. בקשו את פרוטוקול הלידה – מסמך המפרט כמה ניסיונות בוצעו, מה הייתה תנוחת הראש, מתי הוחלט להפסיק
2. בקשו את תרשים המוניטור המלא  מכל שלב הלידה
3. שמרו את מסמכי הטיפול בתינוק  לאחר הלידה – כולל MRI מוחי אם בוצע
4. פנו לייעוץ ראשוני ללא עלות  במשרד כספי סרור ושות'

קראו עוד: רשלנות רפואית בלידה  |  איחור בהפניה לניתוח קיסרי |  שיתוק מוחין ורשלנות רפואית