תסמונת וקטר

♦  מקרים לדוגמה שמשרדנו טיפל בהם

רשלנות רפואית במעקב ההיריון ואי מתן הנחיות לשמירת היריון: מעקב היריון רשלני, אי הפניה לבדיקות מתאימות והתעלמות מתסמינים מחשידים ללידה מוקדמת, אי מתן הנחיות לשמירת היריון, שבעקבותיהם נגרמת לידה מוקדמת, תוך נזקים רפואיים לאם וליילוד.

רשלנות רפואית באי מתן צלסטון: הימנעות ממתן תרופה להאצת התפתחות ריאות העובר, למרות סימנים מחשידים ללידה מוקדמת.רשלנות רפואית וטיפול רפואי בפג

לאחר הלידה: רשלנות רפואית במהלך הטיפול הרפואי הניתן לפג לאחר לידתו במחלקת פגים.

♦  מידע נוסף וחשוב בהקשר של תסמונת וקטר

ישנן מגוון עילות לתביעת רשלנות רפואית באי אבחון תסמונת וקטר. המרכזית בהן הינה תביעה בעילה של “הולדה בעוולה” – היינו, כאשר המומים המהווים את התסמונת קיימים אך בשל רשלנות הבודק אינם מאובחנים במהלך ההריון (בפרט בבדיקות אולטרסאונד – במסגרת סקירות מערכות של העובר) וכתוצאה מכך האישה ההרה אינה מופנית לוועדה להפסקת הריון ונולד ילד הנושא את התסמונת.

חשוב לזכור על פי הדין כיום מועד ההתיישנות להגשת תביעה בעילה של הולדה בעוולה הינו 7 שנים ומתחיל להימנות בד”כ מיום מהלידה, לאחר מכן לא ניתן יהיה להגיש תביעה בעילת הולדה בעוולה.

לתסמונת וקטר עלולות להיות השלכות קשות וממושכות הן עבור היילוד והן עבור הוריו. במרבית המקרים היילוד ייזקק למספר רב של טיפולים רפואיים, לרבות טיפולים כירורגיים כגון לתיקון אטרזיות בקנה הנשימה, בוושט ובפי הטבעת וטיפולים תמיכתיים במידת הצורך.

♦  המאפיינים העיקריים של תסמונת וקטר

תסמונת וקטר או תסמונת וקטרל (באנגלית – VACTERL Association) היא שם כולל לאפיון תשלובת של מומים קשים במספר מערכות של הגוף, כמפורט להלן.

אנומליות מולדות בחוליות (Vertebral Anomalies) – שורה של עיוותים ושינויים בעמוד השדרה ובחוליות;

פי טבעת סגור (Anal Asteria) – אטימות פי הטבעת;

חריגות קרדיווסקולריות (Cardiovascular Anomalies) – חריגות שונות בכלי הדם ובלב;

פיסטולה טרכאוסופאגאלית (Tracheoesophageal fistula) – חיבור בין קנה הנשימה לבין הוושט שמצריך פעילות כירורגית מתקנת;

אטרזיה בוושט (Esophageal atresia) – מום שבמסגרתו נולד תינוק ללא חלק מהוושט. הוושט העליונה (אזור הלוע) והוושט התחתונה (פתח היציאה מן הקיבה) מתפתחות מבלי שנוצרת נקודת מפגש ביניהם.

בעיות בכליות (Renal (Kidney) and/or radial anomalies) – כגון: אי הווצרות של אחת הכליות או שתיהן וכן פגמים מבניים בכליות;

ליקויים בגפיים (Limb Defects) – כגון מומים בהיווצרות הגפיים והאצבעות ובעיות גדילה.

יתכנו מומים גם במערכות אחרות של הגוף.  כמו כן ידוע הקשר בין עורק יחיד בטבור לבין VACTER וכך גם אי שגשוג של העובר. הסיבה לשילוב המומים במערכות השונות לא ברורה עדיין, ולא נמצא גורם כרומוזומלי לפגיעה. האבחנה הטרום לידתית מבוססת בעיקר על בדיקות דימות – בעיקר על שמע (אולטרה סאונד). כאשר מתגלה סימן או מום אחד מהתצרף הזה, יש לבצע סקירות מדוקדקות כדי לנסות ולאתר את המומים האחרים.

♦  תביעות רשלנות רפואית עקב אי אבחון תסמונת וקטר במהלך ההריון

כאשר בדיקות על שמע ודימות בהריון מתבצעות בחריגה מסטנדרטים רפואיים מקובלים ובשל כך מוחמצים המומים שפורטו לעיל או חלק מהם, או כאשר הרופא אינו מעלה חשד לתסמונת או למום, על אף שאילו נראים בבדיקות על שמע ובמיוחד סקירת מערכות.

כאשר לא מתבצעת, בניגוד למתחייב בדיקה מדוקדקת של עמוד השדרה שיש לבצע בכל סקירה של מערכות העובר ובשל כך לא  מאובחנת אנומליה של חוליות עמוד השדרה.

כאשר רופא אינו מעלה חשד לאיטמות של הושט על אף הסימנים המחשידים לכך: ריבוי מי שפיר, חוסר יכולת להדגים את הקיבה או הדגמת קיבה קטנה בלבד, המצאות של הרחבה בצורת כיס Pouch בחלק העליון של הושט.

כאשר האישה ההרה לא מופנית לבדיקות דימות בזמן ההריון (סקירת מערכות מכוונת כאשר עולה חשד למום בבדיקת על שמע, MRI במידת הצורך, אקו לב עובר ועוד) או ליעוץ גנטי.

עילת תביעה נוספת היא התרשלות בטיפול ביילוד לאחר הלידה באופן הגורם להחמרת מצבו הרפואי של היילוד כגון רשלנות בביצוע ניתוחים להם נזקק העובר או אי ביצועם במועד הנכון.

לסיכום, רשלנות רפואית עקב אי אבחון טרום לידתי של תסמונת וקטר עלולה להוביל להולדת ילד הסובל מנכות קשה, נזקק לטיפולים רבים ולסבל רב לו ולהוריו. הגשת תביעה ברשלנות רפואית עשויה לזכות את ההורים בפיצוי כספי ניכר אשר מסייע בסיפוק צרכיו הרפואיים והקיומיים של היילוד – הפסדי השכר הנגרמים להוריו עקב הטיפול בילד, עלויות קיום של היילוד בנכותו כולל עקב הפגיעה הקשה ביכולתו להשתכר לאחר בגרותו, עלויות עודפות של צרכי דיור, עלויות של סיעוד ועזרה בתפקודי היום יום ומשק הבית, טיפולים רפואיים ופרא רפואיים בארץ ולעיתים גם בחו”ל, ופיצוי בגין נזק לא ממוני “כאב וסבל”.

מרבית התביעות המשפטיות אשר עוסקות ברשלנות רפואית בניהול סקירת מערכות, מתמקדות בכשלים הרפואיים המתוארים בהמשך.

אי ביצוע נאות של הבדיקות
אף על פי שסקירת המערכות ידועה כאחת הבדיקות החשובות ביותר אשר נערכות במהלך ההיריון, לא פעם רופאים מטפלים כושלים בביצועה משלא סוקרים את כל איברי העובר כנדרש.

כך לדוגמה, משרדנו הגיש תביעת רשלנות רפואית שעניינה אי גילוי מום בעובר במהלך סריקת מערכות שבוצעה בשבוע 23 להיריון. באותו מקרה במהלך הבדיקה לא אובחן מום המכונה אקסטרופיה קלאסית של שלפוחית השתן. באופן המנוגד לאמות המידה הרפואיות המקובלות, צוין בדו”ח הבדיקה כי שלפוחית השתן נבדקה ונמצאה תקינה, וזאת למרות העובדה שהיא כלל לא נבדקה.

לא זו אף זו, בניגוד מוחלט להנחיות משרד הבריאות, לא סקר הבודק את כל האיברים שאותם נדרש לסקור, ובכך החמיץ הזדמנות לזהות ממצא שהיה מצביע בוודאות על קיומו של המום. למרבה הצער, בשל רשלנות הרופא, נמנע מהתובעים לקבל החלטה בדבר הפסקת ההיריון, ונולדה פעוטה הסובלת ממום קשה ומורכב.

במקרה נוסף, הגיש משרדנו תביעת רשלנות רפואית על רקע כשל באבחון מומים עובריים, בגינה לא נמנעה לידתו של פעוט אשר סבל בלידתו מתסמונת Hallerman Striff אשר באה לידי ביטוי במומים אנטומיים חמורים ובפיגור שכלי קשה. במהלך בדיקת ההיריון, בוצעה באמו של הפעוט סקירת מערכות מאוחרת מורחבת המכוונת לאיתור מומים בעובר, וזאת בשל ממצאים חריגים שנצפו בעורפו של העובר בסקירת המערכות המוקדמת.

באותו מקרה התברר כי למרות שבמהלך הסקירה המורחבת אמורים היו להיבדק כלל האיברים שבהם היו קיימים באותה עת מומים אנטומיים קשים, נמנע הרופא המטפל מעשות כן. בשל רשלנות הרופא הבודק, נמנע מן ההורים לקבל את ההחלטה המתבקשת בדבר הפסקת ההיריון. למרבה הצער, הפעוט נפטר כתוצאה מהתסמונת.

פיענוח רשלני של סקירת המערכות 

כשל נוסף מתבטא כאשר הרופא הבודק אומנם סוקר את כל איברי העובר אך כושל בזיהוי מומים הנצפים במסגרת הבדיקה.

דוגמה לכך הינו מקרה בו משרדנו טיפל – תביעה שבבסיסה הולדה בעוולה של פעוטה הלוקה בתסמונת דאון. במקרה זה התברר כי הרופא הנתבע, אליו פנתה אימה של הקטינה באופן פרטי לשם ביצוע בדיקות סקירת מערכות, לא אבחן מומים עובריים שאותם ניתן וצריך היה לאבחן בבדיקות שביצע. אין ספק כי אילו הבודק היה מאתר את המומים העובריים, היה הדבר מוביל להמשך בירור, לרבות במסגרת ייעוץ גנטי ודיקור מי שפיר, שהיה מוביל לאבחון התסמונת במהלך ההיריון.

במקרה נוסף, הגיש משרדנו תביעה שעניינה רשלנות רפואית במסגרת מעקב ההיריון בגינה לא נמנעה לידתו של תינוק הסובל ממומים אנטומים קשים בעמוד השדרה. סקירות המערכות אותן ביצעה האם במהלך הריונה נערכו במסגרת פרטית. במהלך הסקירה הראשונה, נוצר קושי בהדגמת פלג גופו התחתון של העובר ולכן, הורה הרופא הבודק לאם להגיע לסקירה חוזרת.

הסקירה החוזרת נמצאה תקינה, וזאת למרות ממצאים שהעידו על התסמונת שממנה סובל היילוד, כאשר הבודק, באופן בלתי סביר, ציין כי עמוד השדרה של העובר נסרק לכל אורכו וכי כל החוליות הודגמו. בדיקת הדמיה אשר בוצעה לפעוט לאחר הלידה הדגימה כי הינו סובל מחוסר שלם של עצם הסקרום, ללא עגינה של חוט השדרה.

בשל רשלנות הרופא, לא אובחן במועד ביצוע סקירות המערכות הפרטיות המום הקשה בעמוד השדרה אצל העובר. בכך, נמנעה מההורים קבלת החלטה בדבר הפסקת ההיריון ובנם נולד כשהוא סובל ממומים אנטומים קשים ונדון לחיי סבל וייסורים, כמו גם משפחתו סביבו.

העדר התייחסות נאותה לממצאים 

כאשר מתגלים בסקירת המערכות ממצאים חשודים, על הרופא הבודק ליידע את המטופלת על הימצאותם ומשמעותם ולהפנותה להמשך בירור ובדיקות נוספות, כגון ייעוץ גנטי, בדיקת מי שפיר, סקירת מערכות מכוונת וכדומה. התייחסות לא נאותה ובלתי מספקת לממצאים חשודים בסקירת המערכות עשויה להקים אף היא עילת תביעה.

כך לדוגמא, משרדנו טיפל במקרה של יולדת בשנות העשרים לחייה, אשר ביצעה את כלל הבדיקות השגרתיות הנדרשות. בסקירת מערכות פרטית אשר נערכה בשבוע ה-22 להריונה, הודגמו ממצאים המעידים על קיומו של חך שסוע, אולם למרות שהודגמו אלה לא זכו מצד הרופא הבודק להתייחסות הראויה. אילו היה נערך הבירור המקיף שהתחייב באותו מקרה לאור הממצאים כאמור, ניתן היה להגיע לאבחנה בדבר קיומו של חך שסוע ואף לחשד לתסמונת גנטית חמורה. ואכן, לאחר הלידה התברר כי הפעוטה לוקה בתסמונת ‘קבוקי’, המתאפיינת במוגבלות שכלית וקשיים מוטוריים חמורים.

חובת יידוע היולדת על מגבלות סקירת המערכות 

סקירת המערכות אינה חושפת את כלל המומים שעלולים להתגלות בעובר. לכן, בחוזר משרד הבריאות ובנייר עמדה מטעם החברה הישראלית לאולטרסאונד במיילדות וגניקולוגיה, נקבעה חובתו של הרופא המטפל ליידע את המטופלת אודות בדיקות ההיריון השונות, בנוסף לסקירת המערכות, העומדות לרשותה לצורך אבחון מוקדם של מומים עובריים.

חובה זו פורשה בהרחבה, והיא כוללת את החובה לפרט אודות ההבדלים בין סוגי הבדיקות השונים, לרבות בדיקות שאינן כלולות בסל השירותים. לכן, מקרים בהם הרופא אינו מקיים את חובתו ליידע את היולדת כי הבדיקות שביצעה אינן מקיפות וכי באפשרותה לבצע בדיקות נוספות, לרבות באופן פרטי, עשויים, מקום בו התגלה לאחר הלידה מום שניתן היה לגלותו בבדיקה שלא הובאה לידיעת המטופלת כאמור, להקים לה עילת תביעה .