אבחון תסמונת דאון

אי־אבחון תסמונת דאון במהלך ההריון עשוי להוות רשלנות רפואית כאשר בדיקת סקר נדרשת לא הוצעה, תוצאה חריגה פוענחה באופן שגוי, ממצא מחשיד לא הוביל לבירור נוסף או שההורים לא קיבלו מידע שהיה דרוש להם כדי לקבל החלטה מודעת.

עם זאת, לא כל לידה של ילד עם תסמונת דאון מעידה על רשלנות רפואית. בדיקות הסקר אינן מעניקות ודאות מוחלטת, וישנם מקרים שבהם המעקב נוהל כראוי ואף על פי כן התסמונת לא אובחנה.

השאלה המשפטית אינה מתמקדת בעצם לידתו של הילד, אלא בהתנהלות הצוות בזמן ההריון: האם הממצאים נבדקו כראוי, האם הוסברו להורים האפשרויות הקיימות והאם ניתן להם המידע שהיה מאפשר להם לבחור כיצד לפעול.

משרד כספי סרור ושות׳ מלווה משפחות בתביעות הנוגעות לאי־אבחון תסמונות ומומים במהלך ההריון, במסגרת העילה המשפטית המכונה ״הולדה בעוולה״.

הורים המגיעים לעמוד הזה עושים זאת לא פעם מתוך התלבטות קשה. הם אוהבים את ילדם, מסורים לו ורוצים להעניק לו את החיים הטובים ביותר — ובמקביל שואלים האם מידע חשוב הוסתר מהם או הוחמץ בזמן ההריון.

חשוב להבהיר: בירור משפטי אינו אמירה על ערכו של הילד, ואינו עומד בסתירה לאהבה אליו. הוא עוסק בזכותם של ההורים לקבל מידע רפואי מלא, להבין את משמעותו ולקבל החלטות בעצמם. כאשר הזכות הזו נפגעת, וכאשר המשפחה נדרשת להתמודד עם צרכים רפואיים, טיפוליים וכלכליים משמעותיים, יש מקום לבדוק אם קיימת עילת תביעה.

♦  מהי תסמונת דאון?

תסמונת דאון, המכונה גם טריזומיה 21, היא מצב כרומוזומלי שבו קיים עותק נוסף של כרומוזום מספר 21. היא עשויה להיות מלווה במאפיינים גופניים, בעיכוב התפתחותי, בקשיים קוגניטיביים ובמצבים רפואיים נוספים, אך היקף הביטוי שלה שונה מילד לילד.

במהלך ההריון ניתן לבצע בדיקות שונות שמטרתן להעריך את הסיכון לתסמונת דאון. חלקן הן בדיקות סקר, המספקות הערכה סטטיסטית בלבד, ואחרות הן בדיקות אבחנתיות, שבאמצעותן ניתן לבדוק ישירות את המטען הכרומוזומלי של העובר.

העובדה שקיימות בדיקות אינה מבטיחה שהתסמונת תאובחן בכל הריון. השאלה היא האם הבדיקות המתאימות הוצעו בנסיבות המקרה, האם התוצאות פוענחו כראוי והאם ממצאים מחשידים הובילו להמשך בירור.

♦  מה ההבדל בין בדיקות סקר לבדיקות אבחנתיות?

ההבחנה בין שני סוגי הבדיקות חשובה מאוד, הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית.

בדיקות סקר

בדיקות סקר נועדו להעריך מהי ההסתברות לכך שהעובר נושא הפרעה כרומוזומלית. הן אינן מאבחנות את התסמונת בוודאות.

בדיקות הסקר עשויות לכלול:

שקיפות עורפית – בדיקת אולטרסאונד המתבצעת בשליש הראשון, ובה נמדד עובי הנוזל באזור עורף העובר. התוצאה משמשת להערכת הסיכון לתסמונת דאון ולהפרעות נוספות.

בדיקות סקר ביוכימיות – בדיקות דם של האם, המתבצעות בשלבים שונים של ההריון ומשולבות עם נתונים נוספים לצורך חישוב הסיכון.

סקירת מערכות – בדיקת אולטרסאונד שנועדה לבחון את מבנה מערכות הגוף של העובר. היא אינה מאבחנת תסמונת דאון, אך עשויה לגלות מומים או סמנים המצדיקים ייעוץ גנטי ובירור נוסף.

בדיקת NIPT או NIPS – בדיקת דם הבוחנת מקטעי חומר גנטי שמקורם בשליה ונמצאים בדם האם. זוהי בדיקת סקר בעלת רגישות גבוהה לתסמונת דאון, אך גם תוצאה חריגה בה צריכה לקבל אישור באמצעות בדיקה אבחנתית.

תוצאה שמוגדרת ״בסיכון נמוך״ אינה שוללת לחלוטין את האפשרות לקיומה של התסמונת. לכן חשוב שההורים יקבלו הסבר מדויק על משמעות התוצאה ועל מגבלות הבדיקה.

בדיקות אבחנתיות

בדיקות אבחנתיות בודקות את המטען הכרומוזומלי של העובר ומאפשרות לאבחן הפרעות כרומוזומליות, ובהן תסמונת דאון.

הבדיקות המרכזיות הן:

בדיקת סיסי שליה – בדיקה המתבצעת בדרך כלל בשליש הראשון של ההריון, ובה נלקחת דגימה מהשליה לצורך בדיקה כרומוזומלית או גנטית.

בדיקת מי שפיר – בדיקה שבה נלקחת דגימה ממי השפיר המכילים תאים עובריים. באמצעות התאים ניתן לבדוק את הכרומוזומים של העובר ולאבחן תסמונת דאון ומצבים כרומוזומליים נוספים. לצד אלה קיימת גם בדיקת צ׳יפ גנטי, המאפשרת רזולוציה גבוהה יותר בבחינת החומר הגנטי.

הבדיקות האבחנתיות הן פולשניות ולכן כרוכות בסיכונים מסוימים. על הצוות הרפואי להסביר להורים את מטרת הבדיקה, את יתרונותיה, את הסיכונים ואת החלופות האפשריות.

♦  מתי אי־אבחון תסמונת דאון אינו רשלנות?

ישנם מקרים שבהם תסמונת דאון אינה מאובחנת במהלך ההריון אף שהמעקב בוצע באופן סביר.

כך למשל:

• בדיקות הסקר הצביעו על סיכון נמוך ולא הופיעו ממצאים נוספים שחייבו בירור.
• הבדיקות בוצעו ופוענחו בהתאם לסטנדרט שהיה מקובל באותה תקופה.
• ההורים קיבלו הסבר מלא ובחרו שלא לבצע בדיקה אבחנתית.
• מגבלות הבדיקה מנעו את זיהוי הממצא.
• מדובר במצב כרומוזומלי מורכב יותר, כגון מוזאיקה, שלא תמיד ניתן לזהות בכל בדיקה.
• לא ניתן להראות כי פעולה אחרת הייתה מובילה לאבחון במהלך ההריון.

עצם העובדה שילד נולד עם תסמונת דאון אינה מוכיחה שהצוות הרפואי התרשל. יש לבחון את התיק הרפואי, את הממצאים שהופיעו בזמן אמת ואת הפעולות שננקטו בעקבותיהם.

♦  מתי אי־אבחון תסמונת דאון עשוי להוות רשלנות רפואית?

ממצא מחשיד שלא הוביל לבירור נוסף

כאשר בדיקת סקר, שקיפות עורפית או סקירת מערכות מצביעה על ממצא חריג, הצוות אינו יכול להתעלם ממנו.

בהתאם לסוג הממצא ולרמת הסיכון, ייתכן שיהיה צורך:

• להפנות לייעוץ גנטי.
• לבצע בדיקת אולטרסאונד מכוונת.
• להציע בדיקת סקר נוספת.
• להציג אפשרות לבדיקת מי שפיר או סיסי שליה.
• להסביר להורים את משמעות הממצא ואת מגבלות הזמן להמשך הבירור.

לא כל ממצא מחייב בדיקה פולשנית, אך הוא מחייב התייחסות רפואית והסבר. כאשר התוצאה נרשמה בתיק אך לא נבדקה או לא הוסברה, עשויה להתעורר שאלה של רשלנות ושל פגיעה בהסכמה מדעת.

בדיקת סקר שלא הוצעה או לא בוצעה

כאשר בדיקה מקובלת ורלוונטית למועד ההריון אינה מוצעת, יש לבדוק מדוע.

כדי לבסס תביעה לא מספיק להראות שהבדיקה לא בוצעה. יש להוכיח כי היה מקום להציע אותה בנסיבות המקרה, כי היא הייתה עשויה להצביע על סיכון מוגבר וכי בעקבותיה היה מתבצע בירור אבחנתי.

במקרים שבהם הבדיקה לא כלולה במימון הציבורי, השאלה אינה רק אם הרופא היה חייב להפנות אליה, אלא אם היה עליו ליידע את ההורים על קיומה ועל הרלוונטיות שלה למצבם.

פענוח שגוי של בדיקה

גם כאשר הבדיקה עצמה בוצעה, תיתכן רשלנות באופן הפענוח שלה.

הכשל עשוי להתרחש כאשר:

• תוצאה חריגה חושבה או הוקלדה באופן שגוי.
• ממצא באולטרסאונד לא זוהה.
• ממצא זוהה אך הוגדר חסר משמעות בלי הצדקה.
• כמה סימנים לא נבחנו במצטבר.
• תוצאה של בדיקה אבחנתית פוענחה באופן שגוי.
• לא בוצעה השוואה בין בדיקות שונות לאורך ההריון.

במקרה כזה מומחה עצמאי עשוי לבדוק מחדש לא רק את הדו״ח המסכם אלא גם את צילומי האולטרסאונד, נתוני המעבדה והרישומים המקוריים.

ממצא שתועד אך לא הוסבר להורים

הופעתו של ממצא בדו״ח אינה מספיקה אם ההורים אינם יודעים עליו ואינם מבינים את משמעותו.

הצוות צריך למסור את המידע בשפה ברורה, להסביר מה ידוע ומה עדיין אינו ודאי ולהציג את אפשרויות הבירור.

כאשר המידע נותר בתיק הרפואי ולא הגיע להורים, הם אינם יכולים לקבל החלטה אמיתית. מצב כזה עשוי להקים טענה לפגיעה בזכותם להסכמה מדעת.

כשל ברציפות המעקב

מעקב הריון מתנהל לעיתים בין רופא בקהילה, מכון אולטרסאונד, יועץ גנטי, מעבדה ובית חולים. ריבוי גורמים אינו פוטר אף אחד מהם מאחריות מקצועית.

כשל עשוי להתרחש כאשר:

• תוצאה לא הועברה לרופא המטפל.
• הפניה לא נמסרה או לא תועדה.
• איש לא עקב אחר בדיקה שלא בוצעה.
• כל גורם הניח שגורם אחר יסביר את הממצא.
• תוצאה חריגה התקבלה אך לא נוצר קשר עם המטופלת.
• מידע חשוב לא הועבר בין המוסדות.

במקרים כאלה יש לבחון את שרשרת הטיפול כולה ולא רק את פעולתו של רופא אחד.

♦  הולדה בעוולה – מהי העילה המשפטית?

כאשר מצב רפואי שהיה קיים בעובר לא אובחן במהלך ההריון, אף שאבחון בזמן היה מאפשר להורים לקבל החלטה מודעת להפסקת ההיריון, עשויה לקום עילת תביעה המכונה ״הולדה בעוולה״.

העילה אינה מבוססת על הטענה שחייו של הילד הם נזק. היא מבוססת על כך שההורים לא קיבלו מידע רפואי שהיה אמור להיות בידיהם בזמן ההריון, ולכן נשללה מהם האפשרות לבחור.

בפסק הדין בעניין המר קבע בית המשפט העליון כי אין עוד עילת תביעה עצמאית של הילד המכונה ״חיים בעוולה״. לצד זאת נותרה עילת ההולדה בעוולה של ההורים, שבמסגרתה ניתן לבחון את נזקיהם ואת ההוצאות הנובעות מצרכיו המיוחדים של הילד.

כדי לבסס תביעת הולדה בעוולה יש להוכיח, בין היתר:

1. שהצוות הרפואי חרג מרמת הטיפול הסבירה.

2. שהמצב היה ניתן לאבחון בנסיבות המקרה.

3. שהמידע שלא נמסר היה מהותי להחלטת ההורים.

4. שאילו המידע היה נמסר, ההורים היו יכולים לקבל החלטה אחרת.

5. שנגרמו להורים ולמשפחה נזקים וצרכים הניתנים להערכה משפטית.

מדובר בתביעה רגישה ומורכבת. היא מחייבת התייחסות הן להתנהלות הרפואית והן לנסיבות האישיות של ההורים בזמן ההריון.

♦  הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה

חוק זכויות החולה קובע שאין לתת טיפול רפואי בלי לקבל את הסכמת המטופל לאחר שנמסר לו המידע הדרוש לקבלת החלטה. המידע צריך לכלול, בין היתר, את מהות הטיפול, מטרתו, הסיכונים, הסיכויים והחלופות הרלוונטיות.

בהקשר של בדיקות בהריון, הסכמה מדעת אינה מסתכמת בחתימה על טופס.

יש להסביר להורים:

• האם מדובר בבדיקת סקר או בבדיקה אבחנתית.
• מה הבדיקה יכולה לגלות ומה אינה יכולה לשלול.
• מה משמעותה של תוצאה חריגה.
• אילו בדיקות המשך קיימות.
• מהם הסיכונים בבדיקה פולשנית.
• האם קיימת חלופה פרטית או ציבורית.
• האם קיים מועד מוגבל שבו ניתן לבצע את הבדיקה.
• מה עשויה להיות המשמעות של החלטה שלא לבצע בירור נוסף.

כאשר מידע מהותי אינו נמסר, עשויה לקום טענה לפגיעה בהסכמה מדעת או באוטונומיה, גם אם יהיה קושי להוכיח בוודאות כיצד היו ההורים פועלים אילו קיבלו את כל המידע.

♦  כיצד מוכיחים את התביעה?

בדומה לתביעות אחרות של רשלנות רפואית בהריון, יש לבחון ארבעה יסודות מרכזיים.

חובת זהירות

לרופא המטפל, לקופת החולים, למכון האולטרסאונד, למעבדה ולמוסד הרפואי קיימת חובה להעניק טיפול ומעקב מקצועיים וסבירים.

התרשלות

יש להראות שהצוות חרג ממה שהיה מצופה מגורם רפואי סביר בנסיבות דומות.

החריגה עשויה להתבטא באי־הפניה, פענוח שגוי, אי־ביצוע בירור המשך או אי־מסירת מידע רפואי מהותי.

נזק

בתביעת הולדה בעוולה נבחנים הנזקים שנגרמו להורים ולמשפחה, ובהם ההוצאות המיוחדות והצרכים שנוצרו בעקבות מצבו של הילד.

קשר סיבתי

יש להוכיח כי אילו הצוות היה פועל כנדרש, המידע היה מגיע להורים בזמן והם היו יכולים לקבל החלטה מודעת בנוגע להמשך ההריון.

את שאלת ההתרשלות מבססים בדרך כלל באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי, כגון מיילדות וגינקולוגיה, אולטרסאונד או גנטיקה. במקרים מסוימים יש צורך בכמה מומחים.

♦  מקרים שטופלו במשרד כספי סרור ושות׳

בין המקרים המתוארים בחומרי המשרד קיימות תביעות רבות שבהן נטען (והוכח בביהמ"ש) כי ממצאים שהיו עשויים להצביע על תסמונת דאון לא הובילו לאבחון. המקרה החמור ביותר היה של ייעוץ גנטי שגוי שניתן ע"י מומחה בגנטיקה, ולאחר שנודע לו על הלידה והמום שינה את הרישום בתיק הרפואי ע"י הוספה בדיעבד של רישום לפיו היולדת סירבה לביצוע הבדיקה משיקולי דת.

מום לבבי שלא דווח בסקירת המערכות

באחד המקרים נטען כי בסקירת המערכות ניתן היה לראות מום לבבי שהיה עשוי להעלות חשד לתסמונת כרומוזומלית, אך הממצא לא דווח להורים ולא הוביל לייעוץ גנטי או לבדיקה אבחנתית.

שקיפות עורפית חריגה שלא הובילה לבירור

במקרה נוסף נטען כי ממצא חריג בבדיקת השקיפות העורפית לא זכה להמשך הבירור שהיה נדרש, וכי האם לא קיבלה הפניה והסבר מספקים בנוגע לבדיקות נוספות.

פענוח שגוי של בדיקה אבחנתית

בתביעה אחרת נטען כי בדיקת מי שפיר פוענחה כתקינה, אך לאחר הלידה אובחנה אצל הילדה תסמונת דאון מסוג מוזאיקה. התביעה עסקה בשאלה האם ניתן היה לזהות את הממצא בבדיקה שבוצעה.

מקרים אלה אינם מלמדים שכל תוצאה דומה היא רשלנות. כל תיק תלוי בתיעוד הרפואי, בטכנולוגיה שהייתה זמינה בזמן ההריון ובחוות דעתו של מומחה עצמאי.

♦  אילו מסמכים חשוב לאסוף?

לצורך בירור המקרה מומלץ לאסוף:

• כרטיס מעקב ההריון וסיכומי הביקורים.
• תוצאות בדיקות הסקר הביוכימיות.
• דו״ח וצילומי השקיפות העורפית.
• דוחות וצילומי סקירות המערכות.
• תוצאות בדיקת NIPT, אם בוצעה.
• מסמכי הייעוץ הגנטי.
• תוצאות בדיקת מי שפיר או סיסי שליה.
• הפניות לבדיקות ולרופאים מומחים.
• התכתבויות עם הצוות הרפואי.
• תיק הלידה והרשומות הרפואיות של הילד.

חשוב לבקש את הצילומים והנתונים המקוריים ולא רק את הדו״חות המסכמים. לעיתים ממצא שלא תואר בכתב עשוי להופיע בצילום עצמו.

כאשר המסמכים אינם נמצאים בידי המשפחה, ניתן לפנות לקופת החולים, לבית החולים, למעבדה או למכון שבו בוצעה הבדיקה ולבקש עותק מהתיק.

♦  נגד מי מוגשת התביעה?

זהות הנתבעים תלויה במקום שבו התרחש הכשל ובשרשרת הטיפול.

התביעה עשויה להיות מוגשת נגד:

• קופת החולים.
• בית החולים.
• מכון האולטרסאונד.
• מעבדה או מכון גנטי.
• מרפאה פרטית.
• הגוף שהעסיק את הרופא או את מבצע הבדיקה.

לעיתים קיימת אחריות של כמה גופים במקביל. לדוגמה, ייתכן שמכון מסוים לא זיהה ממצא, ובמקביל הרופא המטפל לא עקב אחר תוצאה חריגה שהתקבלה.

בדרך כלל הגוף הרפואי ומבטחיו הם שנושאים באחריות למעשיו של הצוות שהועסק מטעמם, ואין הכרח שהתביעה תופנה באופן אישי נגד רופא יחיד.

♦  מה אפשר לתבוע?

אין סכום פיצוי קבוע לתביעת הולדה בעוולה. הפיצוי נבחן בהתאם לצרכיו של הילד ולהשפעתם על חיי המשפחה.

ראשי הנזק עשויים לכלול:

• טיפולים רפואיים והתפתחותיים.
• הוצאות חינוך וליווי מיוחד.
• תרופות, ציוד ואביזרים.
• סיוע והשגחה.
• התאמת הדיור או הניידות.
• הפסדי שכר של ההורים.
• פגיעה בכושר ההשתכרות.
• הוצאות עתידיות.
• פגיעה באוטונומיה.
• נזקים נפשיים במקרים המתאימים.

הערכת הנזק נעשית על בסיס מסמכים, קבלות וחוות דעת בנוגע לצרכיו הנוכחיים והעתידיים של הילד. אין להסיק מסכום שנפסק בתיק אחד על הסכום האפשרי בתיק אחר.

♦  כיצד מתנהלת התביעה?

איסוף התיעוד

בשלב הראשון נאסף התיק הרפואי המלא מתקופת ההריון, לרבות תוצאות הבדיקות וצילומי האולטרסאונד.

בניית ציר הזמן

עורך הדין בוחן אילו בדיקות בוצעו, מתי התקבלו התוצאות, מה הוסבר להורים ומה נעשה בעקבות הממצאים.

בדיקת מומחה רפואי

התיק מועבר למומחה עצמאי שבוחן האם הבדיקות בוצעו ופוענחו בהתאם לסטנדרט שהיה מקובל בזמן ההריון.

הכנת חוות דעת

כאשר המומחה מוצא שהייתה חריגה מהטיפול הסביר ושקיים קשר לנזק הנטען, הוא מכין חוות דעת רפואית.

הגשת כתב התביעה

כתב התביעה מפרט את השתלשלות האירועים, את הכשלים הנטענים, את עילת ההולדה בעוולה ואת הנזקים שנגרמו.

תגובת הנתבעים

הגופים הנתבעים מגישים כתב הגנה ובדרך כלל גם חוות דעת של מומחים מטעמם.

משא ומתן או בירור בבית המשפט

לאחר החלפת המסמכים עשוי להתקיים משא ומתן או הליך גישור. אם לא מושגת הסכמה, התיק עובר לשלב העדויות וחקירת המומחים.

תביעות מסוג זה עשויות להימשך מספר שנים. חלקן מסתיימות בהסכם פשרה ואחרות מוכרעות בפסק דין.

♦  כיצד מממנים את התביעה?

תביעת רשלנות רפואית כרוכה בעלויות, בעיקר בשל הצורך בחוות דעת רפואיות. לעיתים נדרשות חוות דעת מכמה תחומים, נוסף על אגרות והוצאות איסוף התיעוד.

במשרד כספי סרור ושות׳ הבדיקה הראשונית ניתנת ללא עלות וללא התחייבות. שכר הטרחה המשפטי נגבה על בסיס הצלחה וכאחוז מהפיצוי שמתקבל, בהתאם להסכם שנחתם מראש.

לפני תחילת ההליך חשוב לקבל הסבר ברור על שכר הטרחה, מימון חוות הדעת והוצאות נוספות שעשויות להתעורר.

♦  עד מתי ניתן להגיש תביעה?

תקופת ההתיישנות בתביעה אזרחית היא בדרך כלל שבע שנים, אך בתביעות הנוגעות להריון ולידה יש לבחון בזהירות למי שייכת עילת התביעה ומתי היא נוצרה.

בהתאם להלכת המר, עילת ההולדה בעוולה היא עילה של ההורים. בית המשפט העליון הבהיר כי לתביעה זו עומדת תקופת התיישנות של שבע שנים, בכפוף לדיני ההתיישנות ולחריגים האפשריים. לכן אין להניח באופן אוטומטי שניתן להגיש אותה עד הגיע הילד לגיל 25.

כאשר הטיפול הרפואי גרם לילד עצמו נזק נפרד, עשויים לחול כללים אחרים הנוגעים לתביעתו כקטין. ההבחנה בין תביעת הילד לבין תביעת ההורים יכולה להיות מכרעת, ולכן מומלץ לבדוק את ההתיישנות בכל מקרה בנפרד ולא להמתין.

♦  שאלות נפוצות

האם כל לידה של ילד עם תסמונת דאון מאפשרת להגיש תביעה?

לא. יש להראות שהצוות הרפואי התרשל ושעקב כך ההורים לא קיבלו מידע שהיה מאפשר להם לקבל החלטה מודעת.

כאשר הבדיקות בוצעו ופוענחו באופן סביר ולא הופיעו סימנים שחייבו בירור נוסף, ייתכן שלא תהיה עילת תביעה.

כל הבדיקות הוגדרו תקינות. האם עדיין אפשר לבדוק את המקרה?

כן. ניתן להעביר למומחה עצמאי את הדו״חות ואת הצילומים המקוריים כדי לבדוק אם היה ממצא שלא זוהה או שתוצאה מסוימת פורשה באופן שגוי.

עם זאת, העובדה שהתסמונת לא אובחנה אינה מוכיחה כשלעצמה שהבדיקות היו רשלניות.

מה ההבדל בין בדיקת סקר לבדיקה אבחנתית?

בדיקת סקר מעריכה את הסיכון לקיומה של תסמונת. היא אינה קובעת בוודאות אם העובר נושא אותה.

בדיקת מי שפיר או סיסי שליה מאפשרת לבדוק באופן ישיר יותר את המטען הכרומוזומלי של העובר. ההבחנה חשובה משום שהורים צריכים להבין שתוצאת סקר בסיכון נמוך אינה הבטחה לכך שאין תסמונת.

לא הופנינו לבדיקת NIPT. האם מדובר ברשלנות?

לא בהכרח.

יש לבדוק האם הייתה אינדיקציה רפואית לביצוע הבדיקה, האם היא הייתה זמינה ומקובלת באותה תקופה והאם היה צורך ליידע את ההורים על האפשרות לבצע אותה.

NIPT היא בדיקת סקר ולא בדיקה אבחנתית, ולכן יש לבחון גם אילו בדיקות אחרות בוצעו ומה היו תוצאותיהן.

בחרנו שלא לבצע בדיקת מי שפיר. האם עדיין אפשר לתבוע?

הדבר תלוי במידע שנמסר לפני קבלת ההחלטה.

אם ההורים קיבלו הסבר מלא על הסיכון, על משמעות הממצאים ועל החלופות ובחרו באופן מודע שלא לבצע את הבדיקה, יהיה קשה יותר לטעון שנשללה מהם זכות הבחירה.

לעומת זאת, כאשר מידע משמעותי לא נמסר או שממצא חריג הוצג כתקין, ייתכן שההחלטה שלא לבצע את הבדיקה לא הייתה מבוססת על תמונה מלאה.

האם התביעה אומרת שחייו של הילד אינם רצויים?

לא.

התביעה אינה עוסקת בערכו של הילד או באהבה אליו. היא עוסקת בזכותם של ההורים לקבל מידע רפואי בזמן ובמשאבים הדרושים להתמודדות עם צרכיו של הילד.

על שם מי מוגשת תביעת הולדה בעוולה?

בהתאם להלכת המר, עילת ההולדה בעוולה עומדת להורים.

זו אחת הסיבות לכך שיש לבחון בזהירות את תקופת ההתיישנות, ולא להניח שקטינותו של הילד מאריכה באופן אוטומטי את הזמן להגשת תביעת ההורים.

את מי תובעים?

התביעה יכולה להיות מופנית נגד קופת חולים, בית חולים, מכון בדיקות או גוף רפואי אחר שהיה אחראי לכשל.

לעיתים יש כמה נתבעים, בהתאם למקום שבו התרחשה הטעות ולחלוקת האחריות בין הגורמים.

כמה פיצוי אפשר לקבל?

אין תשובה קבועה. הסכום תלוי בצרכיו של הילד, בהוצאות המשפחה, בהשפעת המצב על התעסוקה ובנזקים נוספים שניתן להוכיח.

הערכה אחראית יכולה להינתן רק לאחר בחינת התיק וחוות הדעת הרלוונטיות.

כמה זמן נמשכת תביעה?

תביעה עשויה להימשך מספר שנים, בהתאם למורכבות הרפואית, למספר המומחים ולעמדת הנתבעים.

חלק מהתיקים מסתיימים בפשרה לפני שלב ההוכחות, אך לא ניתן להבטיח מראש את משך ההליך או את תוצאתו.

האם ייעוץ ראשוני מחייב להגיש תביעה?

לא. מטרת הבדיקה הראשונית היא לקבל את התיעוד, להבין את השתלשלות האירועים ולבדוק אם קיימת עילה.

ייתכן שהמסקנה תהיה שהמעקב היה סביר או שלא ניתן להוכיח קשר סיבתי. גם תשובה כזו חשובה, והיא צריכה להימסר באופן ברור וכנה.

♦  ליווי משפטי לאחר אי־אבחון תסמונת דאון

הורים שמגלים לאחר הלידה שממצאים מסוימים הופיעו כבר במהלך ההריון חוזרים לעיתים שוב ושוב אל הבדיקות ושואלים כיצד לא הבחינו בהם.

לשאלות האלה מצטרפת לעיתים גם תחושת אשמה: אולי היה עליהם לשאול יותר, להתעקש על בדיקה נוספת או להבין בעצמם את משמעותו של ממצא רפואי.

אך האחריות לפענח בדיקות, לזהות סימנים חריגים ולהסביר את האפשרויות אינה מוטלת על ההורים. הם אינם אמורים לדעת לקרוא סקירת מערכות, להעריך תוצאה סטטיסטית או להבין מתי יש צורך בייעוץ גנטי. זהו תפקידה של המערכת הרפואית.

פנייה לעורך דין רשלנות רפואית אינה קביעה שהצוות התרשל ואינה מחייבת פתיחה בתביעה. היא מאפשרת לקבל את מלוא התיק הרפואי, לבחון אותו באמצעות מומחים עצמאיים ולהבין האם המידע שניתן להורים עמד בסטנדרט הנדרש.

משרד כספי סרור ושות׳ מלווה משפחות בתביעות רשלנות רפואית בהריון ובלידה, לרבות תביעות הולדה בעוולה. כל מקרה נבחן לגופו, ברגישות, במקצועיות וללא לחץ לקבל החלטה לפני שהמשפחה מוכנה לכך. ניתן להכיר את צוות המשרד או לפנות לבדיקה ראשונית ללא עלות.

♦  ניסיון המשרד בתחום 

משרד כספי סרור פועל למעלה משלושים שנה לייצוג נפגעי רשלנות רפואית ברגעיהם הקשים ביותר. הניסיון והמוניטין שצבר משרדנו, בהיותו מהחלוצים בתחום, מאפשרים לנו להגיע לתוצאות המיטביות בכל הליך משפטי. לאורך שנות פעילותנו, ניהלנו תביעות רשלנות רפואית רבות שעסקו ברשלנות באבחון תסמונת דאון בהיריון.

לדוגמה, משרדנו ניהל את תביעתה של אישה אשר ביצעה סקירת מערכות במהלכה הודגם באופן ברור מום לבבי מסוג AV- Canal. מום מסוג זה הנו המום הלבבי הנפוץ ביותר בתינוקות עם תסמונת דאון.

למרבה הצער, באופן בלתי סביר, הנתבעת החמיצה ממצא משמעותי זה. לולא החמצת המום ע"י הנתבעת הייתה התובעת מופנית לייעוץ גנטי ולביצוע בדיקת מי שפיר, אשר היו מובילים לגילוי ודאי של התסמונת בה לוקה הקטינה כיום.בתביעה אחרת אותה ניהל משרדנו, בשל רשלנות הרופאים אשר ניהלו את מעקב ההיריון, לא אובחנה התסמונת בה לקה הוולד, זאת חרף ממצאים סונוגרפיים בולטים אשר הצביעו על קיומו של סיכון משמעותי לכך, לרבות ממצא חד משמעי בבדיקת השקיפות העורפית – ממצא אשר לפי הנחיות משרד הבריאות חייב הפנייה ליעוץ גנטי ובדיקת מי שפיר.

אם לא די בכך באותו מקרה היה מחדל חמור אחר, שכן התובעת לא הופנתה לביצוע בדיקת סקר ביוכימי (חלבון עוברי) אשר כפי שפורט לעיל הינה בדיקת סקר שגרתית, הנערכת לכלל הנשים ההרות בישראל. אילו היו רופאי הנתבעת מפנים את התובעת, כפי שהיה ראוי ומתחייב, ליעוץ גנטי, היה הדבר מוביל לדיקור מי שפיר, גילוי ודאי של התסמונת בה לוקה הקטין והפסקת ההיריון.

תביעה נוספת אותה ניהל משרדנו הייתה בעילה של רשלנות רפואית בגין אי אבחון תסמונת דאון בבדיקת מי שפיר. במהלך מעקב ההיריון עברה התובעת בדיקת מי שפיר לשלילת מומים בעובר, בדגש על תסמונת דאון, בדיקה אשר פוענחה כתקינה. מיד לאחר הלידה הועלה חשד כי הקטינה סובלת מתסמונת דאון ובדיקת כרומוזומים אישרה חשד זה, אם כי התברר שמדובר במוזאיקה (תערובת של שני סוגי תאים- הצורה הפחות נפוצה של תסמונת דאון). בדיעבד הסתבר כי פענוח בדיקת מי השפיר היה שגוי.

קראו עוד: רשלנות רפואית בהריון | רשלנות רפואית בלידה | הולדה בעוולה | ייעוץ גנטי | סקירת מערכות | בדיקת צ׳יפ גנטי