מה גובה הפיצוי שניתן לקבל בתביעת רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית נוגעת לכל תחומי הרפואה, וסכומי הפיצויים נעים בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים, כל מקרה על פי נסיבותיו. משרדנו מטפל בעיקר בתביעות בהן סכומי הפיצויים גבוהים במיוחד.

מהו שכר הטרחה אותו אתם גובים בתביעת רשלנות רפואית?

שכר הטרחה אותו משרדנו גובה הינו 25% (בתוספת מע״מ כחוק) מסכום הפיצוי שהושג עבור הלקוח. שכר הטרחה נגבה על בסיס הצלחה בלבד, כלומר רק במידה והלקוח קיבל פיצוי כספי בסיום ההליך. במילים פשוטות – אם לא קיבלת פיצוי כספי, אנו לא גובים שכר טרחה. כמו כן, שכר הטרחה ממומן רובו ככולו, תמיד, ע״י הגורם הנתבע, ומתווסף לפיצוי המשולם.

מה המומחיות והידע שלכם בתחום הרשלנות הרפואית?

משרדנו מתמחה בייצוג מטופלים אשר ניזוקו במהלך או כתוצאה מטיפול רפואי רשלני (רשלנות רפואית) למעלה מ–40 שנה ומייצג אך ורק תובעים, כלומר מטופלים שניזוקו כאמור. במהלך השנים משרדנו טיפל במאות מקרים בהם נפסקו פיצויים בהיקף של מאות מיליוני שקלים עבור לקוחותינו. צוות המשרד מורכב מעורכי דין אשר כולם מומחים ברשלנות רפואית ועם ותק וניסיון של עשרות שנים, וכל לקוח זוכה ליחס אישי ועניינו מטופל ומנוהל על-ידי שותף או שותפה בכיר.

איך יודעים האם מגיע לי פיצוי כספי כתוצאה מרשלנות רפואית?

רשלנות רפואית הינו תחום מורכב ומקצועי, המשלב גם ידע משפטי נרחב וגם הבנה מעמיקה בתחומים רפואיים. לכן, מומלץ להיוועץ עם עו״ד המתמחה ומייחד את פעילותו לתחום זה באופן בלעדי. כל עורכי הדין במשרדנו הם בעלי ותק של עשרות שנים בתחום. ככל שנגרם לכם נזק בעקבות רשלנות רפואית, ניתן לקיים עמנו פגישת ייעוץ ללא עלות, על-מנת להעריך באופן מקצועי וראשוני את מצבך המשפטי.

רשלנות רפואית שיתוק מוחין: אבחון וטיפול מושהה

שיתוק מוחין הוא שם כולל למספר הפרעות נוירולוגיות קשות, שמקורן במהלך ההיריון, בלידה או זמן קצר אחריה שכתוצאה ממנה סובל התינוק ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות. שכיחות התופעה הממוצעת – שלוש מכל אלף לידות.

לא כל הגורמים לתופעה ידועים. מבין הגורמים הידועים ניתן למנות, בין היתר, פגות במשקל לידה נמוך מקילוגרם אחד, תשניק (היעדר אספקת דם למוח), שבץ מוחי, נזקים מוחיים בעקבות טראומה, ופגיעות מרעלנים או ממחלות זיהומיות כדוגמת אדמת, CMV ודלקת קרום המוח.

בין תסמיניו של שיתוק מוחין ניתן למנות שיתוקי גפיים, פיגור שכלי, היעדר יכולת שליטה בסוגרים, הפרעות וקשיים בדיבור, בנשימה, בבליעה ובאכילה, רפיון או קישיון שרירים כללי, פרכוסים ועוויתות. האבחנה מתבססת על אבחון קליני לצד בדיקות הדמיה, לרבות MRI ראש, אולטראסאונד, EEG, ובדיקות לזיהוי מחלות מטאבוליות וגנטיות.