שיתוק מוחין

שיתוק מוחין הוא שם כולל למספר הפרעות נוירולוגיות קשות, שמקורן במהלך ההיריון, בלידה או זמן קצר אחריה שכתוצאה ממנה סובל התינוק ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות. שכיחות התופעה הממוצעת – שלוש מכל אלף לידות.

לא כל הגורמים לתופעה ידועים. מבין הגורמים הידועים ניתן למנות, בין היתר, פגות במשקל לידה נמוך מקילוגרם אחד, תשניק (היעדר אספקת דם למוח), שבץ מוחי, נזקים מוחיים בעקבות טראומה, ופגיעות מרעלנים או ממחלות זיהומיות כדוגמת אדמת, CMV ודלקת קרום המוח.

בין תסמיניו של שיתוק מוחין ניתן למנות שיתוקי גפיים, פיגור שכלי, היעדר יכולת שליטה בסוגרים, הפרעות וקשיים בדיבור, בנשימה, בבליעה ובאכילה, רפיון או קישיון שרירים כללי, פרכוסים ועוויתות. האבחנה מתבססת על אבחון קליני לצד בדיקות הדמיה, לרבות MRI ראש, אולטראסאונד, EEG, ובדיקות לזיהוי מחלות מטאבוליות וגנטיות.