בין הכשלים העלולים להוות רשלנות רפואית במסגרת פרוצדורות אלו בהם טיפל משרדנו ניתן למנות: קרע בשריר הלב במהלך פתיחת בית החזה, הותרת גוף זר בגופו של החולה לאחר צנתור, ביצוע ניתוח על סמך סרט צנתור שגוי, ביצוע פרוצדורה רפואית מיותרת בהיעדר התוויה רפואית ולעתים אף כשקיימת התוויית נגד לביצוע הפעולה, השגחה לקויה על חולה לאחר צנתור וכן הלאה. כאמור, למשרדנו ניסיון רב בניהול תיקים בנושא רשלנות רפואית בביצוע הליכים קרדיולוגיים כירורגיים.
לדוגמה, משרדנו ייצג מטופל בתביעה בגין רשלנות בניתוח לב. נוכח הרקע הרפואי של התובע, הניתוח נשוא התביעה היה כרוך בסיכון עודף לפגיעה באאורטה ולדימום מאסיבי. הכתובת הייתה על הקיר, אולם הנתבעים התעלמו ממנה, ואף לא הציגו את הסיכון המוגבר למטופל: לא הסבירו לו את התמונה הרפואית הנובעת מן הרקע הרפואי, את הממצאים העולים מבדיקת הדימות, את הסיכונים, את האפשרויות הטיפוליות החלופיות ואת האפשרויות למניעת סיכונים או צמצומם. גם בשלב תכנון הניתוח הקלו הנתבעים ראש ברקע הרפואי, בממצאים שנצפו ובסיבוכים הצפויים, וכפועל יוצא – כשלו בביצועו. בעוד שתכנון הולם של הניתוח היה מאפשר היערכות ראויה לקראת החשש מפגיעה באאורטה – הנתבעים לא נערכו כראוי, אם בכלל, להתמודדות עם קטסטרופה זו. כפועל יוצא, המטופל סבל מדימום מסיבי במהלך הניתוח מבלי שזכה להגנה בהספקת דם סדירה למוחו ונותר עם פגיעה נוירולוגית חמורה ובלתי הפיכה.
כמו כן, משרדנו ייצג מטופל אחר בתובענה בגין רשלנות רפואית של רופאי המחלקה לניתוחי לב וחזה בבי”ח במרכז הארץ, אשר באופן הזוי ביצעו ניתוח מעקפים בהסתמך על סרט צנתור של מטופל אחר, ובכך סיכנו את חייו וגרמו לו לנזק. עקב הטעות האמורה, ניתח הצוות הרפואי את התובע, בעורק שלא הצריך מעקף ואשר היה ללא היצרות, ולעומת זאת הותיר אזור איסכמי אחר ללא טיפול. לאחר הניתוח נאלץ התובע לעבור צנתור נוסף, אשר לא היה נדרש לולא ניתוח המעקפים השגוי אלא שגם לאחר הצנתור הנוסף נותר בשריר ליבו של התובע אזור פגוע שלא טופל, ואשר אמור היה להיות מטופל במהלך ניתוח המעקפים.
במקרה אחר משרדנו ייצג את עזבונה של מטופלת אשר נפטרה בהיותה כבת 44 שנה בלבד, במהלך ניתוח מעקפים מיותר וכושל. היה זה ניתוח מעקפים שני (חודשיים בלבד לאחר הניתוח הראשון) אשר כבר בראשיתו, בשלב ניסור הסטרנום (עצם החזה) פגע המנתח בלבה של המנוחה עם להב המסור אשר נועד לפתיחת החזה ובכך גרם לקרע חמור בחדר הימני של לבה. טרם ביצוע הניתוח לא הוסבר למנוחה, או למי מבני משפחתה, אודות הסיכון הרב הקיים בניתוח המעקפים החוזר וע”כ בוצע הניתוח ללא קבלת הסכמתה המודעת של החולה, כנדרש בחוק.
♦ הסכמה מדעת בהקשר של ניתוח לב
הסכמה מדעת היא סוגיה מרכזית נוספת שיש לתת עליה את הדעת בתביעות רשלנות רפואית בכלל ובתביעות בגין רשלנות בפרוצדורות כירורגיות פולשניות בפרט. במסגרת סוגיה זו נבדקת השאלה האם ניתנה הסכמתו המודעת של המטופל לביצוע הפרוצדורה הפולשנית (ניתוח או צנתור), האם הוסברו לו סיכויי הצלחתה והסיכונים הכרוכים בביצועה והאם הוצגו בפניו האלטרנטיבות הטיפוליות הקיימות. במידה שנפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית בהליכים קרדיולוגיים צרו איתנו קשר לייעוץ וליווי משפטי.
By 
