מחלת הליגיונרים היא כינוי לדלקת ריאות בקטריאלית, אותה מחולל חיידק מסוג ליגיונלה פנאומופילה. רשלנויות נפוצות בהקשר של מחלה זו הינן אבחון מאוחר של המחלה שעשוי להוביל לסיבוכים משמעותיים, או שמירה על תנאי תברואה ירודים במתקנים ציבוריים.
מדובר בחיידק שמתרבה בעיקר במים עומדים, בטמפרטורה שנעה בין 25 ל- 45 מעלות צלזיוס, במיוחד כשקיימים משקעי אבנית וחלודה ובהיעדר תחלופה וזרימה תקינות.למעשה, קיומו של החיידק מעיד במקרים רבים על תחזוקה גרועה של מערכת המים ורמת תברואה ירודה, והוא נפוץ במערכות של מים ומיזוג אויר בעיקר בבתי מלון, בספינות ובמתקני הסאונות.
התסמינים של החולים במחלת הליגונלה כוללים חום גבוה, כאבי ראשו ושרירים, שיעול ליחתי, הקאות ושלשולים, תשישות, ערפול הכרתי ואובדן הזיכרון, נזקים לכליות ולכבד, ודלקת ריאות. מחלת הליגיונרים הנה קשה ומסכנת חיים, וגובה את חייהם של 5%-30% מהחולים.
לא כל הנחשפים לחיידק יפתחו את המחלה. ישנם גורמי סיכון שמגדילים את סכנת ההידבקות וביניהם אנשים מעל גיל 65, מעשנים, אנשים הסובלים ממחלות לב וריאה כרוניות, מדיכוי מערכת החיסון בעקבות טיפולים תרופתיים או מחלות סרטן ואיידס, וכן חולי סוכרת ומטופלי דיאליזה. קיומם של התסמינים שפורטו לעיל בקרב חולים המשתייכים לגורמי הסיכון הללו, אמור לפי אמות מידה רפואיות מקובלות להעלות חשד לקיום המחלה ומחייב מתן טיפול אנטיביוטי מיידי. אבחון וטיפול אנטיביוטי במועד הינם קריטיים להצלת הטיפול ומצילי חיים.
האבחון מתבצע על ידי צילום רנטגן של החזה, ובדיקות מעבדה של הדם, השתן והליחה לזיהוי חיידקי לגיונלה. אבחון המחלה דורש, בין היתר, תחקור מדוקדק של החולה או בני משפחתו לגבי אפשרות חשיפה לזיהום בזמן חופשה במלון, שימוש בג’קוזי וכיו”ב. במקרה של הדבקה בליגיונלה משרד הבריאות מבצע חקירה אפידמיולוגית לצורך איתור מקור ההדבקה.
בנסיבות מסוימות עצם ההידבקות במחלה עשויה להקים למטופל עילת תביעה כנגד בית המלון או בעלי ומפעילי הג’קוזי המזוהמים, ואולם במקרים של איחור בזיהוי תסמיני המחלה והטיפול בה ע”י הגורמים הרפואיים עשויה לקום כנגדם עילת תביעה ברשלנות רפואית.