טיפול תרופתי, הקרוי לעיתים טיפול “שמרני” (לעומת האלטרנטיבה הניתוחית שנחשבת מסוכנת יותר), ניתן למגוון רחב של צרכים רפואיים. תרופות רבות עלולות לייצר תופעות לוואי שונות, שחלקן עלולות לגרום לכאב או לסבל ואילו אחרות – לנזקים משמעותיים ואף לסכנת חיים.
טיפול תרופתי יכול לשמש למניעת סיכון למחלות על רקע גורמי סיכון, לטיפול במחלה עד כדי ריפוי, או להקלה בסימפטומים.
לעיתים תרופה תינתן במינון מסוים לצרכי מניעה, ואילו בהתממש הסיכון – תינתן התרופה במינונים גבוהים בהרבה. לדוגמה – תרופות נוגדות קרישה ניתנות לעיתים לאחר ניתוח, וכשהניידות מוגבלת, למניעת היווצרות קריש דם. אם חלילה נוצר ומאובחן קריש – גם אז יינתן טיפול תרופתי בנוגדי קרישה, אולם כבר במינון אחר (ולעיתים סוג אחר, או בדרך אחרת, כגון באמצעות זריקות).
תרופות רבות עלולות לייצר תופעות לוואי שונות, שחלקן עלולות לגרום לכאב או לסבל ואילו אחרות – לנזקים משמעותיים ואף לסכנת חיים.
רופאים נדרשים לשקול במסגרת אחריותם המקצועית את הסכנות הכרוכות במתן תרופות לחולים, לצד סיכויי הצלחת הטיפול, וליידע את החולה בדבר הסיכונים ותופעות הלוואי, וביתר שאת כשהם משמעותיים, וכשניתן לשקול אלטרנטיבות אחרות (שינויי תזונה, ספורט, או אחרים).
♦ סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים בהקשר של מתן תרופה
1. רשלנות רפואית במתן תרופה ואי הסכמה מדעת : רשלנות רפואית המתבטאת באי מתן מידע מלא אודות הסיכונים ותופעות הלוואי הכרוכים בנטילת תרופה.
2. רשלנות רפואית בנטילת אנמנזה רפואית לפני מתן תרופה: גבייה לא נאותה של אנמנזה רפואית, וכפועל יוצא – מתן תרופה שהשפעותיה נוגדות תרופות אחרות אותן נוטל המטופל, או כזו שאינה מתאימה למצבו הרפואי.
3. רשלנות רפואית במינון שגוי: מתן מינון עודף שעלול להוביל לנזקים קשים ואף מוות, או מתן מינון חסר – שאין בו כדי לספק את הטיפול הדרוש למטופל, להיטיב את מצבו או להביא להחלמתו.
By 
