לפי תביעה שהגישה משפחתו נגד משרד הבריאות, לאחר ניתוח בוולפסון הופיעו אצל ערן בן ה-49 סימנים לזיהום ולהידרדרות במצבו, אך לטענתה חלפו שעות עד שנלקח לניתוח חירום.
זיהום אחרי ניתוח: למה כל שעה קובעת
זיהום שמתפתח אחרי ניתוח יכול להגיע תוך שעות להלם ספטי ולפגיעה בלתי הפיכה. סימני האזהרה המוכרים הם חום, ירידה בלחץ הדם, דופק מהיר, בלבול וכאב שמחמיר. כשהסימנים כבר מופיעים והצוות לא מגיב במהירות, פרק הזמן שעובר עד הניתוח החוזר הוא לרוב הלב של הבירור המשפטי.
מה בודקים בתיק כזה
הבדיקה מתחילה ברשומה הרפואית: מתי תועדו הסימנים, מי ראה אותם, אילו בדיקות הוזמנו ומתי התקבלה ההחלטה על ניתוח חוזר. מכאן נבחנת השאלה אם טיפול מהיר יותר היה משנה את התוצאה. משרדנו מטפל בתיקים של זיהום אחרי ניתוח, הלם ספטי, רשלנות רפואית בניתוח ורשלנות רפואית בטיפול נמרץ.
שאלות נפוצות
מתי איחור בטיפול בזיהום נחשב רשלנות?
כשהסימנים היו מתועדים או ניתנים לזיהוי, והצוות לא פעל בתוך פרק זמן שנחשב סביר לפי הנהלים המקובלים.
אפשר לתבוע גם כשהנפגע אינו כשיר לנהל את התביעה?
כן. במקרים כאלה בן משפחה מתמנה כאפוטרופוס ומנהל את ההליך בשם הנפגע.
כמה זמן נמשך הליך כזה?
משתנה לפי מורכבות התיק וחוות הדעת הרפואיות הנדרשות. אפשר לקבל הערכה מציאותית כבר בפגישה הראשונה, אחרי עיון בתיק.
קישור לכתבה המלאה שפורסמה ב – ישראל היום.




