עורכת הדין נאוה לאונר בראיון בתוכנית הבריאות על רשלנות רפואית בהריון מסבירה כי מקרים המקימים עילת תביעה ברשלנות רפואית עלולים להתרחש טרם ההריון ובמהלכו. כאשר אישה מדווחת לרופא על תכנון הריון, עליו לגבות ממנה מידע אודות מצבה הרפואי, נתונים אישיים כגון מחלות גנטיות במשפחתה, הריונות ולידות קודמות, ליתן לה מידע אודות בדיקות שניתן לבצע או בדיקות שחובה לבצע בהתאם לנתוניה הספציפיים כגון בדיקות לאבחון נשאות למחלות גנטיות, ותכשירים שמומלץ ליטול כגון חומצה פולית.

דברים אילו נכונים ואף ביתר שאת במהלך ההריון, כאשר ישנם דברים שרלבנטיים רק לשלב ההריון כגון בדיקות אולטרסאונד וסקירת מערכות, סקר שליש ראשון ושני, בדיקת מי שפיר, יעוץ גנטי עקב ממצאים שהתגלו בהריון וכד’. על הרופא מוטלת חובה ליתן לאישה מידע מקיף אודות כל הבדיקות שבאפשרותה לבצע, הן אילו הממומנות ע”י קופ”ח או משרד הבריאות (כגון נשאות לטייזקס, דיסאוטונומיה משפחתית, X שביר והן אילו שבאפשרותה לבצע באופן פרטי). כאשר הרופא לא ממלא אחר חובותיו ונגרם נזק, עשויה לקום עילת תביעה ברשלנות רפואית.

רצוי לפנות לעורך דין על מנת לברר קיומה של עילת תביעה כאשר נגרם נזק לאם או לילד, כגון מות עובר או הולדת ילד בעל נכות, מחלה גנטית או מום מבני. תפקיד עורך הדין – לתחקר את ההורים, לקבל את כל המידע והמסמכים הרלבנטיים, לאסוף את כל החומר הרפואי ולהיוועץ במומחים רפואיים בתחומים הרלבנטיים. חשוב לדעת כי בשנים האחרונות חל מהפך לגבי עילת תביעה ב”הולדה בעוולה” (היינו כאשר נטען כי אלמלא הרשלנות לא היה בא לעולם ילד הסובל מנכות) לאור “הלכת המר” והתיישנות תביעה כזו כיום הינה 7 שנים בלבד בכפוף לחריגים שבדין.

קישור הכתבה המלאה שפורסמה ב – ערוץ 13.