עו”ד דורון כספי, משותפי משרדנו, מתייחס לסוגיות העולות מהמקרה:

מזה שנים מתחולל בישראל דיון סוער בשאלת המשטר המשפטי הראוי ליישוב אירועים נזיקיים בתחום הרשלנות הרפואית. מילת מפתח בדיונים באשר לרפורמה הנדרשת הינה “עלויות”. הצדדים, כולם, מסכימים על הצורך לצמצם עלויות יישוב סכסוכים בתחום האחריות הרפואית. אלא, שבמסגרת הדיונים בדבר נחיצותה של רפורמה, נדחקה לשולי הדיון שאלת זכויותיו של החולה, ובפרט שאלת האוטונומיה שלו על גופו, וזכותו, הבלתי ראויה לערעור, לדעת מה נעשה בו.

לדעתנו, הדרך הנכונה לפתור את השבר בין עולם הרפואה והמשפט, ככל שזה קיים, היא לא ע”י שינוי משטר הנזיקין הקלאסי ויצירת “מעמד על” מקצועי, החסין מפני תביעות. המפתח הוא בהטמעתה של תרבות שקיפות כלפי המטופל וכינונן של פרוצדורות גילוי יזום אודות מקרי תאונה או כשל רפואי, בצד ניהול הליכי הידברות מול המטופל – הכל במטרה להביא ליישוב מהיר של הסכסוך, ללא היזקקות לבית משפט כגורם מתווך.

תנאי בלתו אין לאמור לעיל הינו שיפור יכולת ההתמודדות של המערכת הרפואית עם אירועים רפואיים חריגים. שיפור שכזה יכול להיות מושג לכשתשתנה תפיסת האחריות לכשל הטיפולי מאישית למערכתית, ולכשתשכלנה מערכות הבריאות לכונן תהליכי עבודה מובנים הנותנים מענה, בין היתר, להשלכותיה המשפטיות של “התנצלות” או “לקיחת אחריות”, לקושי האנושי להודות בכשל או טעות, לצורך בקביעת תמריצים אישיים ומערכתיים, חיוביים ו/או שליליים, לשקיפות וגילוי יזום, או להיעדרם של אלה, בהתאמה, ולתמיכה נפשית וארגונית באנשי צוות השרויים במתח ודחק עקב ביצועה של טעות טיפולית.

הפתרון היחיד למתח המתגבר בין מטופל למטפלו, בין מערכת הרפואה למערכת המשפט, הינו פתרון משולב – פתרון הכולל שינוי מן היסוד של תפיסת הכשל הרפואי בקרב הציבור והמערכת הרפואית עצמה, יחד עם החלת נורמה של שקיפות מלאה כחלק מראיית המערכת הרפואית כגוף נותן שירות. או אז, כאשר טעות תיתפש כדבר אנושי ולגיטימי, כשאצבעות “מאשימות” יופנו כלפי המערכת ולא כלפי הפרט המטפל, כאשר לצוות הרפואי יוקנו הכלים להתמודד עם חובת דיווח על טעויות שאירעו במהלך העבודה, רק אז עשוי “משבר” הרשלנות הרפואית לבוא אל קיצו.

לדעתנו, המשבר אינו משבר של ריבוי תביעות. הוא משבר של אי אמון. אי אמון במסגרתה של מערכת יחסים מאוד ייחודית המאופיינת בתלות, מחד, ובפערי מידע קיצוניים, מאידך. החלת שקיפות מלאה היא הדרך הנכונה להשיב את האמון אל מערכת יחסים מיוחדת זו של מטפל – מטופל, להעלות את רמת הדיווח אודות תקלות רפואיות ועמה את רמת בקרת האיכות, ומכאן – את רמת הרפואה בכללותה.

בעולם של שקיפות וגילוי יזום, הנסמך על תשתית אירגונית תומכת, יפחת משמעותית המתח בו נתונים אנשי צוות רפואי לאחר ביצוע טעות, ואילו הצורך הרגשי של מטופלים “לנקום” במערכת מסתירה ומסוגרת – יתפוגג. מספר תביעות הסרק צפוי לרדת, ומספר המקרים הראויים אשר יפוצו בפועל יעלה. עלויות משפטיות יפחתו בשל יישוב מוקדם ו”נקי” של תביעות פוטנציאליות, ללא צורך בבית המשפט כמתווך, וחשוב מכל – זכותו היסודית של האדם לדעת את שנעשה בגופו, תשמר.

בתאריך 02.11.2016, פורסמה בערוץ 10, בתכנית ‘הצינור’, כתבה שחשפה מקרה חמור של רשלנות רפואית – מותו של חולה, אב למשפחה, לאחר שנותק בטעות על ידי צוות בית החולים ממכונת הנשמה.

קישור לכתבה המלאה שפורסמה ב – ״Ynet״.