רשלנות רפואית בטיפולי הפריה

♦  סוגיות עיקריות בתחום הרשלנות הרפואית בקרדיולוגיה

טיפול השריית ביוץ והזרעה כולל גירוי שחלתי מתון שמטרתו הבשלת זקיקים בכמות קטנה והשגת היריון חד עוברי. בטיפול הפריה חוץ גופית לעומת זאת ניתן גירוי שחלתי מבוקר ועוצמתי, זאת במטרה להבשיל מספר זקיקים לצורך קבלת מספר ביציות, הפרייתן ובחירת העובר/ים אותו/ם מחזירים לרחם. גירוי יתר שחלתי עלול לגרום לחולי ופגיעה רב מערכתית אצל האם (פגיעה כלייתית, המודינמית, הפרעות קרישה ופגיעה בשחלות) ובמקרי קיצון אף תמותה.

הסכנות העיקריות בכל טיפול פוריות הכולל גירוי הורמונלי של השחלות הן היריון מרובה עוברים והתפתחות תסמונת גירוי יתר שחלתי. היריון מרובה עוברים עלול לסכן את ההיריון, לאור שכיחות גבוהה של סיבוכים, ובפרט לידה מוקדמת, פגות על סיבוכיה הנוירולוגים, תחלואה אימהית ותחלואה ותמותת עוברים. בכדי להימנע מהסיבוכים הנ”ל על המטפל לנהוג בזהירות רבה.

בתחילת הטיפול ההורמונלי נעשה שימוש בתרופות בעלות השפעה מתונה ורק אם לאחר מספר מחזורי טיפול כושלים נהוג לעבור, באופן הדרגתי, לגירוי עוצמתי יותר. ככל שהגירוי חזק יותר על המטפל לבצע ניטור קליני, הורמונלי (רמת האסטרדיול בדם האישה) ושחלתי (מעקב אולטרסונוגרפי אחר כמות וגודל הזקיקים בשחלות) רציף וקפדני יותר.

נשים הסובלות משחלות פוליציסטיות נמצאות בסיכון מוגבר להבשיל כמות גדולה של ביציות ולפתח גירוי יתר שחלתי וע”כ הטיפול בהן חייב להתבצע בזהירות מוגברת באופן מיוחד, שכן גם מינון נמוך מאד של הורמונים עלול לגרום אצל נשים אלו לגירוי יתר והבשלת כמות זקיקים גדולה מאד.

משרדנו טיפל במקרים רבים של רשלנות רפואית במהלך טיפולי פריון, לרבות מקרים שזכו להד תקשורתי רב ובדרך זו צברנו ניסיון רב בנושא זה, הן בהיבט הרפואי והן בהיבט המשפטי.

♦  הכשלים העיקריים בגינם הגיש משרדנו תביעות בעילה של רשלנות רפואית במהלך טיפולי פוריות

טיפול הורמונלי מיותר – באותם מקרים בהם כבר בתחילת הדרך, החל הרופא טיפול הורמונלי עוצמתי מבלי לנסות טיפול מתון יותר תחילה, או באותם מקרים בהם “דילג” הרופא הישר לטיפול הפריה חוץ גופי, אף מבלי לנסות טיפול מתון ושמרני יותר.

מתן הורמונים במינון גבוה מהדרוש, בין אם נגרם גירוי יתר שחלתי ובין אם לאו.

היריון מרובה עוברים שנגרם עקב ביצוע הזרעה (הזרקת זרע לרחם האישה בעת הביוץ) למרות שזקיקים רבים הבשילו כתוצאה מהטיפול ההורמונלי.

החזרת כמות רבה של עוברים לרחם  במספר גבוה מהמקובל והמותר.

אי ביצוע בדיקות מעקב (אחר רמת ההורמונים, מספר הזקיקים וגודלם) בתדירות ובמועדים הנדרשים, ובפרט טרם מתן ההורמון הגורם לביוץ.

אי ביצוע או ביצוע רשלני של בדיקה גנטית, בארץ או בחו”ל, במקרים של טיפול פריון הכולל תרומת ביצית (בד”כ ממדינה זרה) או זרע.