רשלנות רפואית באבחון

♦  דוגמאות לסוגי רשלנות רפואית באבחון

רשלנות רפואית בגביית אנמנזה רפואית או היסטוריה משפחתית של מחלות, בפרט גנטיות.

רשלנות רפואית באבחון שגוי של מחלה או בעיה רפואית.

רשלנות רפואית על דרך של אי הפנייה לבדיקות אבחון נחוצות.

רשלנות רפואית בתיעוד ממצאי בדיקות האבחון, כדוגמת קבלת תוצאות מוטעות ששיכות לחולה אחר.

רשלנות רפואית בפענוח תוצאותיהן של בדיקות אבחון ואבחנה שגויה, שאינה עומדת ב״מבחן הרופא הסביר״.

♦  דוגמה למורכבות הטיפול במקרי רשלנות באבחון – מקרה בוחן של רשלנות בזיהום

רשלנות בזיהוי זיהום היא אחת הסוגיות המורכבות והכואבות ביותר בעולם הרפואי, שכן אבחנה שגויה או מאוחרת של זיהום פעמים רבות כרוכה בתחלואה גבוהה וקשה הגובה מחיר כבד מהחולים ומשפחותיהם, בעוד שבמקרים בהם מתבצעים הליכי בירור ואבחנה נאותים, קיים טיפול רפואי יעיל המונע חולי קשה ומציל חיים.

משרד עו”ד כספי סרור ושות’ טיפל ומטפל בתביעות רבות שעניינן אבחון מאוחר או שגוי של זיהומים. לאורך שנות פעילות משרדנו, צברנו ניסיון רב בניהול תביעות רשלנות רפואית בתחום זה ואנו מלווים את לקוחותינו (מטופלים שחוו רשלנות ובני משפחותיהם) אשר נותרו עם נזקים משמעותיים עד להשגת תשלום פיצוי הולם, ובתוך כך פיצוי בגין הכאב והסבל תוצאות האירועים הרשלניים, פגיעה בכושר ההשתכרות והעלויות הנדרשות בגין צרכים רפואיים וסיעודיים.

מהן הבדיקות הנפוצות לאבחון זיהומים?
מחלות זיהומיות נגרמות בעקבות חדירה של גורם מזהם כמו חיידק, נגיף, טפיל, פטרייה או פתוגן אחר. מחלות זיהומיות שונות אחת מהשנייה באופיין וברמת הסיכון שלהן, כאשר ישנן מחלות זיהומיות קלות המוכרות לכולנו וחולפות לאחר מספר ימי טיפול בקהילה וישנם זיהומים מסכני חיים המחייבים אבחנה וטיפול מהירים. לרשות הרפואה המודרנית עומדות בדיקות שונות ומקובלות לאבחון זיהומים ובין היתר בדיקות דם, בדיקות שתן, משטחי גרון, בדיקות דימות וביופסיה. בחירת הבדיקה המתאימה מתבצעת בהתאם לתסמיני החולה ובהתאם לגורמי הדבקה אפשריים אליהם הוא נחשף.

סיבוכים אפשריים של מחלות זיהומיות
כאמור, זיהומים שונים נבדלים זה מזה באופיים ובסכנה בה הם מעמידים את החולה. ישנם זיהומים אשר עלולים לגרום לתחלואה קלה וישנם כאלה אשר עלולים לגרום לפגיעה קשה במערכות גוף חיוניות, עד כדי קריסת מערכות ומוות. קבוצות באוכלוסייה נמצאות בדרגות סיכון שונות בחשיפתן לזיהומים. כך למשל נשים בהיריון, ילדים, קשישים וחולים בעלי מערכת חיסונית חלשה עלולים להיות חשופים יותר לזיהומים ולתחלואה קשה. אין ספק כי אוכלוסייה בסיכון מחייבת התייחסות זהירה במיוחד ואולם, גם קבוצות אוכלוסייה שאינן בסיכון עלולות לפתח תגובה קשה לזיהום ולפיכך אבחון יעיל ומהיר חשוב בעבור כל מטופל.

רשלנות באבחון זיהומים
קיימים מקורות מזהמים שונים המצויים הן בסביבתנו הטבעית והן בסביבת החולה המאושפז בבית החולים. איחור באבחון זיהום יכולה להיחשב כרשלנות רפואית מקום בו מטופל פונה לגורם רפואי בתמונה חשודה לזיהום כגון: חום, פריחה או בדיקות מעבדה לא תקינות ולא זוכה להתייחסות הנדרשת ובתוך כך, גביית אנמנזה מלאה וביצוע בדיקות לאבחון מצבו.

כאשר מדובר במצבים של זיהומים הנרכשים בתוך בית החולים, אלה יכולים להיחשב כרשלנות רפואית מקום בו ניתן להוכיח כי הזיהום נגרם על רקע אי הקפדה על סטריליזציה ברמה נאותה ומקובלת או אי מתן כיסוי אנטיביוטי נדרש במסגרת ההכנה להליך כירורגי, בזמן ההליך או לאחריו – במהלך האשפוז במחלקה. כמו כן ישנם אירועים של איחור בזיהוי וטיפול בזיהום שהתפתח בעקבות פרוצדורה כירורגית, כגון מקרים של דליפה מאזור התפר הניתוחי. אלו מקרים הגורמים פעמים רבות לסיבוכים קשים ביותר, בפרט כאשר מדובר בזיהומים פנימיים, שעה שזיהוי וטיפול מהירים יכלו למנוע את הסיבוך.

לכל מטופל שמורה הזכות לקבל טיפול רפואי הולם. כאשר נגרם נזק משמעותי וצמית כתוצאה מטיפול רפואי, מטופל זכאי לבדוק את זכויותיו המשפטיות ולערוך בירור בדבר נאותות הטיפול שניתן לו. מקום בו בירור כאמור יעלה כי הנזקים הינם תוצאת טיפול רפואי רשלני, יהיה זכאי המטופל לפיצוי כספי.

לצערנו נתקלנו במהלך עבודתנו לא אחת במקרים בהם ניזוקה היולדת או אף קיפחה את חייה במהלך או לאחר הלידה, אירועים טראגיים שהיו ברי מניעה, אלמלא רשלנות הצוות הרפואי. אין צורך להכביר מלים על הנזק הנפשי והכלכלי המשמעותיים הנלווים לאירוע טראגי של קיפוח חיי האם היולדת או היוותרה בחיים עם נכות תפקודית משמעותית.

♦  דוגמאות למקרים בהם רשלנות רפואית באבחון מסכנת חיים וגוררת נזקים חמורים לבריאות

רשלנות רפואית באבחון אוטם שריר הלב (התקף לב): אי הפנייה לבדיקת א.ק.ג. למרות תלונות על תסמינים אופייניים, או פענוח שגוי של בדיקת א.ק.ג.

רשלנות רפואית באבחון מחלת סרטן השד: אי הפנייה לבדיקות אולטרא-סאונד שד וממוגרפיה, פענוח לקוי של התוצאות, אי הפניה לכירורג שד או חוסר התייחסות לגוש נמוש בשד.

רשלנות רפואית באבחון שבץ מוחי: אי הפנייה לבדיקות הדמיה ולטיפול רפואי תוך התעלמות מתסמינים מחשידים.

רשלנות רפואית באבחון מחלת סרטן העור: אי הפנייה לביופסיה של נגע בעור הגורר מלנומה.

רשלנות רפואית באבחון מחלה זיהומית או זיהום: היעדר או איחור באבחון וטיפול מיידי במצבים ובמחלות זיהומיות, עלול לגרום להתפשטות או החרפה של הזיהום מה שגורר נכות או מוות.

רשלנות רפואית באבחון מיומות וגידולים רחמיים: היעדר או איחור באבחון ובטיפול במיומות ובגידולים רחמיים שפירים, שגורר פגיעה בפריון האישה או מוות.

רשלנות רפואית באבחון דלקת התוספתן: היעדר או איחור באבחון ובטיפול בדלקת התוספתן שגורמים להתנקבות שלו והתפשטות הזיהום בכל חלל הבטן.

אלו הן דוגמאות אחדות בלבד מתוך רשימה ארוכה של מקרי רשלנות רפואית נפוצים באבחון.