קורפוס קלוסום ורשלנות רפואית: כאשר הפגם לא אובחן בזמן

קורפוס קלוסום הוא מבנה עצבי חיוני המחבר בין שתי ההמיספרות של המוח. כאשר מבנה זה לא מתפתח כהלכה – מדובר במצב המכונה אגנסיס קורפוס קלוסום (Agenesis of the Corpus Callosum – ACC): היעדר מלא או חלקי של מבנה זה. הפגם ניתן לזיהוי באולטרסאונד מוחי במהלך ההריון, ואי-זיהויו עשוי, בנסיבות מסוימות, להוות רשלנות רפואית.

מהו קורפוס קלוסום ומהי אגנסיס?

הקורפוס קלוסום הוא הרצועה הגדולה של סיבי עצב המחברים בין אונת המוח הימנית לשמאלית. הוא מתפתח בין השבוע ה-8 לשבוע ה-20 בהריון. כאשר ההתפתחות נכשלת – באופן מלא (אגנסיס מוחלטת) או חלקי (היפופלזיה של קורפוס קלוסום) – ייתכן שייגרמו ליקויים בתפקוד.

התסמינים האפשריים:

• עיכוב התפתחותי בדרגות שונות
• קשיים בלמידה ובקשב
• אפילפסיה
• קשיים חברתיים ותקשורתיים (לעיתים חפיפה עם ספקטרום האוטיזם)
• במקרים חמורים: פיגור שכלי ומוגבלות משמעותית

חשוב לציין:  ACC מלודה עלולה להיות אסימפטומטית לחלוטין, ובמקרים רבים אינה קשורה לרשלנות. הצגת מידע זה אינה מהווה ייעוץ רפואי.

כיצד מאבחנים קורפוס קלוסום בהריון?

הזיהוי מתאפשר באמצעות מספר כלים:

סקירת מערכות מורחבת (שבוע 20–22)

בסקירת מערכות מקיפה, על הרופא לבחון את מבנה המוח העוברי, כולל בדיקה של החדרים המוחיים ושל הקורפוס קלוסום. ממצא חשוד כולל: היעדר ה-Cavum Septi Pellucidi (ה-CSP), מבנה המהווה סמן לנוכחות קורפוס קלוסום תקין.

סקירה מכוונת למוח (Neurosonography)

בדיקת אולטרסאונד מיוחדת, המופנית על ידי רופא נשים כאשר קיים ממצא חשוד בסקירה הרגילה. בדיקה זו מאפשרת הדמיה מדויקת יותר של מבנה המוח העוברי.

MRI עוברי

בדיקת MRI עוברי מאפשרת אישור ממצאים חשודים ומעריכה את מידת החומרה. לרוב מתבצעת לאחר שבוע 24.

מתי מדובר ברשלנות רפואית?

1. אי זיהוי ממצאים חשודים בסקירת מערכות

ממצאים המחשידים לאגנסיס קורפוס קלוסום – כהיעדר ה-CSP, הרחבת חדרים מוחיים (Ventriculomegaly), או מבנה מוחי חריג אחר – שנראו בסקירה ולא דווחו ולא הובילו להמשך בירור, עשויים להוות רשלנות.

2. אי הפניה לסקירה מכוונת

כאשר קיים ממצא חשוד, חובה לפנות לבדיקה מיוחדת. אי הפניה לסקירה נוירולוגית עוברית או ל-MRI עוברי כאשר היה מוצדק – עשוי לבסס עילת תביעה. על כך ניתן לקרוא גם בדף רשלנות רפואית בהריון.

3. מסירת מידע חלקי להורים

גם כאשר הממצא זוהה, אך ההורים לא קיבלו הסבר מלא על המשמעויות, על הטווח הרחב של ביטויי המצב, ועל האפשרויות הפתוחות בפניהם – הופרה חובת ההסכמה מדעת.

4. אי ביצוע בדיקות משלימות

כאשר ה-ACC נמצאת יחד עם ממצאים נוספים (מה שמכונה ACC "מורכבת"), יש בדרך כלל לברר גם מבחינה גנטית את הרקע. אי הפניה לבדיקות גנטיות במצב זה עשוי גם הוא להוות רשלנות.

עילת "הולדה בעוולה"

בדומה לתסמונת אדוארדס, גם מקרים של ACC שלא אובחנה בשל רשלנות עשויים להצמיח עילה של הולדה בעוולה, כאשר:

• הממצא היה זמין לזיהוי בבדיקות מקובלות
• ההורים לא קיבלו את המידע הדרוש
• כתוצאה מכך נשללה מהם האפשרות לשקול את המשך ההריון

פסיקת בתי המשפט בישראל הכירה בעילה זו בפסקי דין שנויים במחלוקת ועשירי תוכן.

מה ניתן לתבוע?

מה לעשות?

1. אספו את תוצאות הסקירות  מהלך ההריון – כולל תמונות ודוחות
2. בקשו חוות דעת עצמאית  ממומחה בנוירולוגיה עוברית
3. פנו לעורך דין המתמחה ברשלנות בהריון  ללא דיחוי

פנו אלינו לתיאום שיחת ייעוץ ללא עלות

קראו עוד: רשלנות רפואית בהריון  |  שיתוק מוחין ורשלנות רפואית