קרע בלידה ורשלנות רפואית: מתי מגיעים פיצויים?

קרע פרינאלי במהלך לידה הוא אחד הסיבוכים השכיחים יחסית בחדר לידה, אולם לא כל קרע מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית. ההבחנה בין קרע שנגרם כתוצאה מהלידה עצמה לבין קרע שנגרם בשל רשלנות הצוות הרפואי, היא מורכבת, ומצריכה בחינה רפואית ומשפטית מעמיקה.

משרדנו, כספי סרור ושות', מתמחה זה למעלה מ-40 שנה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, ובמסגרת עבודתנו ניהלנו תיקים רבים בהם קרע בלידה, שנגרם בשל רשלנות, הוביל לסיבוכים חמורים ובלתי הפיכים. במאמר זה נסביר מהם סוגי הקרעים, מתי מדובר ברשלנות ומה הפיצויים שניתן לתבוע.

מהו קרע פרינאלי בלידה?

קרע פרינאלי הוא קרע ברקמות האזור שבין פתח הנרתיק לפתח פי הטבעת (הפרינאום), המתרחש במהלך הלידה. הרפואה מגדירה ארבע דרגות של קרע, בהתאם לעומק ולהיקף הפגיעה:

סיווג הקרעים לפי דרגות

קרע דרגה 1 – פגיעה שטחית בעור בלבד, ללא פגיעה בשריר. בדרך כלל מחלים ללא סיבוכים משמעותיים.

קרע דרגה 2 – קרע המגיע לשרירי הפרינאום, אך אינו פוגע בסוגר פי הטבעת. שכיח יחסית, ומחלים בתפירה.

קרע דרגה 3 – קרע הפוגע בסוגר פי הטבעת (החיצוני ו/או הפנימי). מחולק לתת-דרגות:

• דרגה 3a: פגיעה בפחות מ-50% מהסוגר החיצוני
• דרגה 3b: פגיעה ביותר מ-50% מהסוגר החיצוני
• דרגה 3c: פגיעה בסוגר הפנימי

קרע דרגה 4 – הקרע החמור ביותר: פגיעה בסוגר פי הטבעת וברירית הרקטום. עלול לגרום לסיבוכים חמורים לטווח ארוך.

קרעים מדרגה 3 ומעלה נחשבים לחמורים ומחייבים ניתוח לתיקון. הם עלולים לגרום לאי-שליטה בצואה ובגזים, כאבים כרוניים, בעיות מיניות וירידה משמעותית באיכות החיים.

מידע רפואי מהימן: לפי הנחיות האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, קרעים מדרגה 3 ו-4 מופיעים ב-0.5%–3.6% מהלידות הנרתיקיות, ויחס זה עולה בלידות מסובכות. 

מתי קרע בלידה עשוי להוות רשלנות רפואית?

לא כל קרע הוא רשלנות. קרע יכול להיגרם גם כאשר הצוות הרפואי פועל בדיוק לפי הפרוטוקול. עם זאת, קיימים מצבים ברורים שבהם קרע חמור נגרם בשל התרשלות הצוות:

1. אי ביצוע אפיזיוטומיה כאשר היה צורך בה

אפיזיוטומיה היא חתך מכוון ומבוקר שנועד למנוע קרע ספונטני חמור. כאשר קיימים גורמי סיכון מוכרים – כגון יילוד גדול, לידה מהירה, שימוש בואקום או מלקחיים – על הרופא שקול אם לבצע אפיזיוטומיה. אי ביצועה במצבים המצדיקים זאת, שגרם לקרע חמור, עשוי לבסס עילת תביעה.

2. ניהול לקוי של שלב ההוצאה

בשלב חילוץ ראש ועוצמות הדחיפה, על הצוות הרפואי לבצע את הפעולות בצורה מבוקרת ומתואמת. דחיפה מופרזת, חילוץ מהיר מדי ללא הכוונה מספקת, או שימוש שגוי בוואקום – כל אלה עלולים לגרום לקרע חמור שהיה ניתן למנוע.

3. שימוש רשלני בוואקום או מלקחיים

שימוש לא נכון במכשירי חילוץ – זווית לא נכונה, כוח מופרז, או ניסיונות חוזרים שנכשלו – מגביר מאוד את הסיכון לקרעים חמורים ולנזקים נוספים לתינוק. על כך ניתן לקרוא גם בדף רשלנות רפואית בלידה.

4. אי זיהוי ואי תיקון קרע בזמן הלידה

קרע שלא זוהה במהלך הלידה ולא תוקן כראוי – עלול להוביל לסיבוכים חמורים. על הצוות הרפואי לבצע בדיקה שיטתית לאחר הלידה ולתפור כל קרע בהתאם לדרגתו.

5. כשל בטיפול שלאחר הלידה

גם לאחר שקרע אובחן ותוקן, יכולה להתרחש רשלנות: אי מתן הסבר מתאים, מעקב לא תקין, חוסר זיהוי של זיהום או פגיעה בתפר – כל אלה עלולים להחמיר נזק שהיה ניתן לצמצם.

הקשר בין קרע בלידה לבין רשלנות בניהול הלידה

חשוב להבין: קרע חמור אינו נגרם תמיד בידיים ריקות. לעיתים קרובות, קרע חמור הוא תוצאה של שורה של החלטות שגויות לאורך הלידה: הסרבה לניתוח קיסרי כאשר היה מוצדק, המשך לידה נרתיקית בנסיבות מסוכנות, שימוש בוואקום שלא היה ראוי בנסיבות אלו. על כך, ניתן לקרוא בהרחבה בדף איחור בהפניה לניתוח קיסרי.

לעיתים הקרע הוא חלק מנזק רחב יותר שנגרם לאם ולתינוק, הנובע מניהול לקוי כולל של הלידה.

ההשלכות של קרע חמור שלא טופל כראוי

קרע מדרגה 3 או 4 שלא זוהה, לא תוקן כהלכה, או שהתפרק לאחר הניתוח – עלול לגרום לסיבוכים שישנו את חיי האישה מן הקצה אל הקצה:

• אי-שליטה בצואה ובגזים – עלולה לגרום לבידוד חברתי ולפגיעה קשה בכבוד האדם
• כאבים כרוניים באזור הפרינאום – המשפיעים על תפקוד יומיומי ומיני
• פיסטולה רקטו-נרתיקית – חיבור לא תקין בין הרקטום לנרתיק, הדורש ניתוחים נוספים
• צורך בניתוחים חוזרים – לעיתים מספר ניתוחים על פני שנים
• פגיעה נפשית – חרדה, דיכאון ופגיעה בדימוי העצמי

מה ניתן לתבוע?

כאשר מוכח כי קרע חמור נגרם בשל רשלנות רפואית, ניתן לתבוע פיצויים בגין:

גובה הפיצויים תלוי בחומרת הקרע, בסיבוכים שנגרמו ובמידת ההשפעה על חיי היולדת.

מה לעשות אם חשדת לרשלנות?

1. בקשי את התיעוד הרפואי המלא – פרוטוקול הלידה, תיעוד הקרע, גיליון הניתוח לתיקון
2. שמרי על כל המסמכים – ממצאי בדיקות, הפניות לטיפול, סיכומי אשפוז
3. פני לייעוץ משפטי בהקדם – תקופת ההתיישנות היא 7 שנים, אך ראיות קל יותר לאסוף כשזמן הלידה קרוב

משרד כספי סרור ושות' מציע ייעוץ ראשוני ללא עלות. נבחן את התיעוד הרפואי, נתייעץ עם מומחים ונגבש הערכה מקצועית.

קראו עוד: רשלנות רפואית בלידה  |  רשלנות רפואית בהריון