אספיקציה בלידה, הידועה גם בשמות תשניק לידתי (birth asphyxia) או תשניק סב-לידתי, היא מצב של חסר חמצן לתינוק סביב הלידה. זהו אחד המצבים החמורים ביותר שיכולים להתרחש בחדר לידה: נזק מוחי שנגרם בשל חוסר חמצן, ולו לדקות ספורות, עלול להיות בלתי הפיך. במקרים רבים שנגרמה בהם אספיקציה בלידה, מאחורי הנזק עומדת שורה של החלטות שגויות ומחדלים של הצוות הרפואי – שהיו ניתנים למניעה.
מהי אספיקציה בלידה?
אספיקציה בלידה היא מצב בו אספקת החמצן למוח התינוק נפגעת – לפני הלידה, במהלכה, או מיד לאחריה. הפגיעה עלולה לגרום ל:
- HIE – Hypoxic-Ischemic Encephalopathy: פגיעה מוחית היפוקסית-איסכמית, הנגרמת מחוסר חמצן וזרימת דם לא מספקת למוח
- שיתוק מוחין (Cerebral Palsy) – על כך קראו בדף שיתוק מוחין ורשלנות רפואית
- פגיעה בריאות, בכבד, בכליות
- מוות של היילוד – במקרים החמורים ביותר
מקורות רפואיים: לפי ארגון הבריאות העולמי, אספיקציה בלידה היא אחת מהסיבות המובילות לתמותת יילודים ולנכות נוירולוגית ברחבי העולם. בישראל, הסטנדרטים הרפואיים המחייבים ניטור עוברי, הכרה במצוקה עוברית והתערבות בזמן – מוגדרים בהנחיות האיגוד הישראלי למיילדות.
מה גורם לאספיקציה בלידה?
גורמים רפואיים שניתן לזהות ולמנוע
אספיקציה אינה תמיד בלתי נמנעת. לעיתים קרובות, קיימים גורמים שהצוות הרפואי היה צריך לזהות ולפעול בהתאם:
לפני הלידה:
- ירידה בתנועות עובר – מצריכה בדיקה מיידית
- האטה בקצב לב עובר – מחייבת הערכה דחופה
- הריון בסיכון גבוה שלא קיבל מעקב מתאים
- IUGR (עיכוב גדילה תוך רחמי) שלא זוהה
במהלך הלידה:
- מצוקה עוברית המתבטאת בתרשים מוניטור פתולוגי
- צניחת חבל טבור
- היפרדות שליה
- קרע ברחם
- לידה ממושכת מדי עם ירידה בדופק העובר
סביב הלידה:
- כשל בהחייאת היילוד
- עיכוב בהעברה לטיפול נמרץ
מתי אספיקציה בלידה מהווה רשלנות רפואית?
1. אי זיהוי מצוקה עוברית בתרשים מוניטור
הניטור הרציף של דופק העובר (CTG – Cardiotocography) הוא הכלי המרכזי לזיהוי מצוקה עוברית. תרשים מוניטור פתולוגי – כגון האטות מאוחרות (late decelerations), האטות משתנות חוזרות (variable decelerations), או וריאביליות נמוכה – הוא אותו המחייב תגובה מיידית. כאשר הצוות לא מזהה תרשים כזה, לא קורא אותו נכון, או מזהה ואינו פועל – זו רשלנות.
2. עיכוב בהפנייה לניתוח קיסרי חירום
כאשר זוהתה מצוקה עוברית, ניתוח קיסרי חירום חייב להתבצע תוך 30 דקות לכל היותר מרגע ההחלטה. עיכוב מעל לכך ללא הצדקה רפואית מוכחת – עשוי להוות רשלנות. על כך ניתן לקרוא בהרחבה בדף איחור בהפניה לניתוח קיסרי, שם מתואר בפירוט מקרה בו עיכוב בניתוח הוביל לתינוקת שנולדה במצב מוות קליני.
3. כשל בהחייאת היילוד
תינוק שנולד ציאנוטי, ללא נשימה, עם ציון אפגר נמוך – זקוק לצוות מיומן שיפתח מיידית בהחייאה. כשל בהחייאה – בין אם בשל חוסר ידע, ציוד לא תקין, או עיכוב בהגעת הצוות המתאים – עלול להחמיר נזק שהיה ניתן לצמצם.
4. אי ביצוע טיפול קירור טיפולי (Therapeutic Hypothermia)
כיום קיים טיפול מבוסס ראיות לתינוקות שנגרמה להם HIE: קירור טיפולי (ייצוב טמפרטורת הגוף מתחת לנורמה למשך 72 שעות). טיפול זה, כאשר מתחילים בו בתוך 6 שעות מהלידה, יכול להפחית את הנזק המוחי. אי הפניה לטיפול זה, עיכוב בביצועו, או טיפול לקוי – עלולים להוות רשלנות.
מה מראים מדדי האפגר?
ציון אפגר (Apgar Score) הוא הערכה קלינית מהירה של מצב היילוד בדקה הראשונה ובדקה החמישית לאחר הלידה. הוא בודק חמישה פרמטרים: צבע העור, דופק, גריה, טונוס שרירים ונשימה.
| ציון | פרשנות |
|---|---|
|
7–10 |
תקין |
|
4–6 |
מצריך התערבות |
|
0–3 |
מחייב החייאה מיידית |
ציון אפגר נמוך אינו בהכרח מוכיח רשלנות, אך הוא מסמן שהיה צורך בהתערבות מיידית ומאפשר לבדוק האם הצוות הגיב כראוי.
מקרים מניסיון המשרד
משרד כספי סרור ושות' טיפל לאורך השנים במקרים מורכבים הכרוכים באספיקציה בלידה. על פי התיעוד הפנימי של המשרד:
מקרה 1:
בתובענה שהוגשה בבית המשפט המחוזי בירושלים, ייצג המשרד תובעים שילדם נולד לאחר לידה שהחלה כנרתיקית, אך בה התפתחה מצוקה עוברית ברורה. למרות שהתרשים הצביע על האטות בדופק, המשיך הצוות הרפואי ביישום ואקום לאורך למעלה מחצי שעה. לבסוף חולץ הילוד בדרך לא מקובלת (פעולת קריסטלר), נזקק להנשמה ופיתח שיתוק מוחין. (פורסם בדף איחור בהפניה לניתוח קיסרי)
מקרה 2:
תובענה בשל אי הפנייה לניתוח קיסרי כאשר בוצע שימוש חוזר ונכשל בוואקום. הילד נולד עם שיתוק מוחין חמור. המשרד ייצג את המשפחה וההליך הסתיים בפיצוי.
מה ניתן לתבוע?
| ראש נזק | פירוט |
|---|---|
|
הוצאות רפואיות לכל החיים |
טיפולים שוטפים, ניתוחים, אשפוזים, ציוד |
|
עזרת הזולת |
סיוע מקצועי ומשפחתי לאורך שנים |
|
חינוך מיוחד ושיקום |
עלויות חינוך מיוחד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק |
|
התאמות דיור |
עריכת שינויים בית לנגישות |
|
אובדן כושר השתכרות |
של הילד בעתיד ושל ההורים בהווה |
|
כאב וסבל |
פיצוי לא ממוני של הילד וההורים |
תביעות אספיקציה בלידה הן בין התביעות שיכולות להגיע לסכומי הפיצוי הגבוהים ביותר בתחום הרשלנות הרפואית, לעיתים למיליוני שקלים.
מה לעשות?
- בקשו את תרשים המוניטור המלא מהלידה – זהו התיעוד הקריטי ביותר
- בקשו את פרוטוקול הלידה ואת גיליון ההחייאה
- אספו את מסמכי הטיפול בתינוק לאחר הלידה – כולל MRI מוחי אם בוצע
- פנו לייעוץ משפטי מוקדם – תקופת ההתיישנות לתינוק היא עד גיל 25
קראו עוד: רשלנות רפואית בלידה | שיתוק מוחין ורשלנות רפואית | איחור בהפניה לניתוח קיסרי
