סיפור המקרה – סרטן צוואר הרחם התגלה באיחור
משרדנו הגיש תביעה חדשה בשמה של אשה צעירה בשנות ה-40 לחייה, אם ל-3, אשר מחלת סרטן צוואר הרחם ממנה היא סובלת אובחנה באיחור ובשלב מתקדם.
התובעת היתה במעקב גניקולוגי סדיר, וביצעה בדיקות פאפ סמיר חוזרות ונשנות, חלקן במסגרת סקירה לאבחון מוקדם, וחלקן על רקע תלונות קליניות וביניהן דימום ממושך. חלק מהבדיקות בוצעו בצורה בלתי מספקת, חלקן דרשו בדיקה חוזרת שלא בוצעה, וחמור מכל, חלקן פוענחו באופן שגוי.
רקע רפואי – איחור באבחון סרטן צוואר הרחם
מדובר בצירוף פעולות או אי-ביצוע פעולות שאנחנו רואים פעמים רבות ככזה שמביא לאיחור באבחון של סרטן צוואר הרחם.
- בדיקות שבוצעו באופן שהמשטח אינו אינדיקטיווי, אינו יכול לשלול קיומם של תאים ממאירים או טרום ממאירים בגלל אופן נטילת הדגימה.
- בדיקות שמכילות באופן פוזיטיבי תאים ממאירים או טרום ממאירים אך מפוענחות כתקינות על ידי המכון הפתולוגי.
- אי התייחסות לתלונות קליניות שמחייבות הפניה לבדיקות נוספות מלבד pap כמו למשל קולפוסקופיה וביופסיה.
לעתים אנחנו אף נתקלים בבדיקות פתולוגיות שמעידות על סרטן, פוענחו נכון, אך תוצאותיהן ״שכבו במגירה״ אצל המכון הפתולוגי או הרופא המטפל ולא נמסרו למטופלת.
התביעה
כשאובחנה מחלתה של התובעת היה זה בשלב מתקדם אשר חייב כריתה רדיקלית של הרחם וטיפולים כימותרפיה וקרינה קשים, בעוד שאבחון במועד הראוי היה מאפשר טיפול שמרני בלבד ומביא לפרוגנוזה טובה בהרבה.
הפיצוי בתביעות מסוג זה הוא לרוב בגין טיפולים רפואיים שהיו ברי מניעה לו המחלה היתה מתגלה במועד, פגיעה בתוחלת החיים, נזקים כספיים כתוצאה מאיחור באבחון, אובדן יכולת ההשתכרות, כאב וסבל, השבת הוצאות בגין עזרת בני משפחה ועזרה בשכר ועוד נזקים אחרים כתלות במקרה.