פלונית (קטינה) ואח' נ' המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי-
משרדנו מייצג קטינה, באמצעות הוריה, בתובענה שעניינה רשלנות רפואית בניהול לידתה. בכתב התביעה נטען כי במהלך הלידה אירע קרע ברחמה של האם, והקטינה חולצה בניתוח קיסרי מתוך חלל הבטן. כיום סובלת הקטינה מבעיות רפואיות רבות ומשיתוק מוחין.
כחלק מההליך המשפטי, הגיש משרדנו בקשה לביהמ"ש לאפשר לתובעים זכות עיון בדו"ח בירור בבית חולים, שנערך ע"י מנהל מערך ניהול סיכונים ובקרת איכות בביה"ח סוראסקי. באי כוח ביה"ח טענו כי מדובר בתרשומת חסויה שכן הטעם העיקרי לעריכתה היה הכנה להליכים משפטיים שעלולים להינקט כנגד ביה"ח בעקבות התוצאה הלא אופטימלית של הלידה.
בהמשך טענו ב"כ ביה"ח כי מאז חקיקת חוק זכויות החולה, מוסדרת זכות העיון במסמכים שהוכנו בביה"ח בחוק זה בלבד. חוק זכויות החולה קובע כי למטופל עומדת זכות לקבל לידיו, מעבר לחומר הרפואי הנוגע לעניינו, גם ממצאים ומסקנות של ועדת בדיקה שהוקמה ע"י ביה"ח, אם הוקמה. לפיכך טענו הנתבעים כי הדו"ח אינו בגדר ממצאים ומסקנות של ועדת בדיקה, ולכן אין להורים זכות לעיין בו.
הדו"ח הועבר, בשלב ראשון, לעיונו של ביהמ"ש בלבד, אשר לאחר עיון בו, שמיעת עדותו של מנהל המערך לניהול סיכונים ובקרת איכות בביה"ח בעניין נסיבות עריכת הדו"ח, ועיון בטענות הצדדים, קיבל את בקשת ההורים לעיין בדו"ח,וקבע בין היתר כי:
- מסמך אשר הוכן לקראת הליך משפטי נהנה מחיסיון. הטעם העיקרי לכך הוא הרצון לאפשר לאדם להכין עצמו לקראת משפט כשהוא חופשי מהחשש שהכנתו תיחשף בפני יריבו.
- עם זאת, אין די בכך שאחת המטרות המשניות בהכנת המסמך היא הצפי של הליך משפטי. תנאי לתחולת החיסיון הינו כי המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנתו הייתה ההכנה לקראת משפט.
- מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים שאינם קשורים למשפט צפוי, אינו צריך ליהנות מחיסיון רק משום שאותו מסמך נערך גם משום תרומתו האפשרית למשפט צפוי.
- בעדותו, העיד מנהל המערך לניהול סיכונים ובקרת איכות כי הבירור אותו ערך, שבמסגרתו הוכן הדו"ח,
נעשה משני טעמים כאשר הטעם העיקרי היה ניסיון ללמוד מן האירועים ולראות האם ניתן למנוע אירועים דומים בעתיד, ואילו הטעם השני היה הכנה לתביעה משפטית אפשרית. - לפיכך, הרי שהטעם העיקרי לעריכת המסמך היה למידה והפקת לקחים. הבירור נערך ע"י מנהל המערך לניהול סיכונים ובקרת איכות כחלק משגרת עבודתו, כפי שהוגדרה על ידו ואשר נועדה לאתר כשלים ולמנוע מקרים דומים בעתיד, והדבר מלמד כי המסמך לא נערך כשמטרתו העיקרית היא הליכים משפטיים צפויים.
- זאת ועוד, המערך לניהול סיכונים ובקרת איכות בביה"ח מקבל דיווחים על כל האירועים החריגים שקורים בבית החולים, כאשר תיאורטית ניתן לומר על כל אירוע חריג כי יש צפי לנקיטת הליכים משפטיים בגינו. לא ייתכן כי כל מסמך שנערך ע"י מנהל המערך, מתוקף תפקידו, יהיה חסוי רק בשל כך.
- כמו כן, קבע ביהמ"ש כי חוק זכויות החולה נחקק במטרה לעגן את זכויותיהם הבסיסיות של המטופלים, ולא לצמצמן, כפי שסוברים הנתבעים. גם לאחר חקיקת חוק זכויות החולה ניתנו פסקי דין המאפשרים עיון במסמכים אשר אינם רשומה רפואית או דו"ח ועדת בדיקה, כך שאין לצמצם את זכות התובעים לעיון במסמכים, למסמכים אלה בלבד.
- פערי המידע בין צוות ביה"ח לבין התובעים, והמחסור במידע המצוי בידי ההורים מצדיקים אף הם עיון בדו"ח שיש בו כדי להשלים פרטים עובדתיים שונים.
- על ביה"ח לאפשר להורים לעיין בדו"ח, ולשאת בהוצאות הדיון.