סיפור המקרה
מקרה מצער של ניהול רשלני של הריון אישה בת 39, אשר למרות שהתאפיין במספר גורמי סיכון ללידה מוקדמת – בין היתר בהיותו הריון תאומים עם שליית פתח, גיל הריון גבוה ומחלות רקע אמהיות – הרופאים המטפלים לא נתנו במהלכו את ההנחיות המתחייבות ע"מ לצמצם את סכנת הלידה המוקדמת והשלכותיה ובהן הנחיה בדבר שמירת הריון ומתן זריקה להבשלת ריאות העובר לפני הלידה.
בשל אלה, נולדה התינוקת בשבוע 30+5 להריון, בניתוח קיסרי דחוף עקב התפתחות דימום קשה משליית הפתח.
התינוקת שהתה בפגייה כחודש ימים, וכיום מאובחנת כבעלת שיתוק מוחין.
רקע רפואי – הריון בסיכון
הריון תאומים: הספרות הרפואית הבסיסית, מחקרים רבים והנחיות האיגודים השונים – כולם מציינים את העבודה ששכיחות הלידות המוקדמות בהריון תאומים גבוהה במיוחד –
בהתאם למחקרים הסיכון ללידה מוקדמת בהריון תאומים מגיע לכדי 55% והסיכון ללידה לפני השבוע ה 32, גבוה פי שמונה בהשוואה להריונות יחיד.
שליית פתח: מצב בו רקמת שליה מכסה את פתח צוואר הרחם או נמצאת בסמיכות לפתח זה.
כל ספרי היסוד במיילדות מציינים את הסיכון המוגבר לסיבוכי הריון חמורים העלולים לגרום ללידה מוקדמת בנוכחות שליית פתח.
גיל יולדת גבוה: ספרי היסוד במיילדות מציינים את הסיכון המוגבר לסיבוכי הריון חמורים העלולים לגרום ללידה מוקדמת בגילאי יולדות שהינם גבוהים מ 35.
כך למשל עולה השכיחות של שלית פתח והיפרדות שליה באופן חד בגילאי יולדות שהינם גבוהים מ-35.
מחלות הרקע: היולדת אובחנה כסובלת ממחלות אוטואימוניות הנקראות SLE (זאבת) ו-APLA, אבחנות אשר עמדו בפני רופאיה.
הספרות הרפואית הדנה בסיבוכים רפואיים במהלך ההריון מציינת את השכיחות הגבוהה של לידות מוקדמות במצבים אלו.
הריון בסיכון גבוה ללידה מוקדמת מחייב את הצוות המטפל לנקוט באמצעים למניעה או לדחייה של הלידה המוקדמת – הגבלת הפעילות הגופנית הינה אחת הגישות המקובלות ביותר למניעת לידה מוקדמת.
על התביעה
בימים אלו הגיש משרדנו תביעה בשמה של פעוטה הסובלת משיתוק מוחין (palsy Cerebal), המתבטא באיחור התפתחותי כללי הבולט באספקט המוטורי בשל לידתה כפגה בשבוע 31 להריון.
ההורים במקרה זה ביקשו לעשות הכל ע"מ להביא לסיומו המוצלח של ההריון בלידת תאומים בריאים.
מסיבה זו בחרו במעקב הריון במסגרת הרפואה הפרטית ובמקביל הייתה האם אף במעקב במרפאת הריון בסיכון גבוה במסגרת קופ"ח.
מתחילת ההריון אובחן כי השליה של אחד העוברים הנה שליית פתח כמו כן היה ידוע לרופאים המטפלים כי האם חולה במחלת הזאבת.
למרות גורמי הסיכון הרבים ללידה מוקדמת ולמרות שהאם עבדה בעבודה אינטנסיבית ביותר, לא ניתנה לה בשום שלב, הוראה לשמירת הריון וכן לא ניתן לה צלסטון במטרה להביא להבשלת ריאות העובר ובכך לשפר את מצבו לאחר הלידה.
בחוות דעת המומחים הרפואיים התומכות בכתב התביעה נקבע, כי על הצוות הרפואי היה להמליץ לאם על מנוחה או הפחתת עומס העבודה, כבר מהשבוע ה-24 להריון והימנעות מהמלצה כזאת הגדילה את הסיכון ללידה מוקדמת.
כמו כן נקבע, כי חובה הייתה לתת לאם טיפול בסטרואידים וההימנעות מטיפול זה הגדילה את הסיכון לסיבוכי הפגות ובהם תסמונת המצוקה הנשימתית ודמם תוך מוחי- מהם סבלה הפעוטה לאחר לידתה.
עוד נקבע בחוות הדעת כי בנסיבות, בסבירות גבוהה, קיים קשר סיבתי בין הלידה במועד המוקדם בו נולדה הפעוטה לבין הנזק המוחי ממנו היא סובלת כיום.