משרדנו מנהל תובענה אשר עניינה רשלנות רפואית של רופאת קופת חולים, אשר חרף תלונות מובהקות המצביעות על אירוע לבבי פעיל, התקיימותם של גורמי סיכון מובהקים לאירוע כאמור, וניטור לבבי פתולוגי שהצביע על אוטם חריף בשריר הלב, שחררה את התובע (המנוח) לביתו, במקום להפנותו באופן דחוף, כמתחייב, אל בית החולים.
בכתב התביעה נטען כי כתוצאה מהרשלנות הרפואית הנטענת, סבל המנוח מדום לב והתמוטט בביתו. כמו כן, נטען כי לו היה נמצא תחת השגחה רפואית, כמתחייב ממצבו, היה זוכה מיד לטיפול היחיד האפקטיבי במקרי דום לב – שימוש מהיר ככל הניתן בדפיברילטור חשמלי, במטרה להחזיר את הלב לפעום – וחייו היו ניצלים. למרבה הצער, בעוד שדפיברילציה המבוצעת בתוך דקות ספורות מדום הלב מביאה לסיכויי הישרדות מצוינים, הרי שבמקרה בו מבוצעת הדפיברילציה בחלוף 10 דקות או יותר, המצב כבר נואש וסיכויי ההישרדות קטנים מאוד.
ע"פ כתב התביעה, עד שהגיעו כוחות הרפואה אל ביתו של המנוח, מצב ליבו היה כבר בלתי הפיך, והוא נפטר בבית החולים בחלוף ימים ספורים.