משרדנו הגיש לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שבמרכזה אי-מניעת מותה של המטופלת, בשל כשל באבחון וטיפול בהתקף לב.
לפי האמור בכתב התביעה, המטופלת חשה כאבים מחשידים לאירוע לב ופנתה לחדר מיון. בבי"ח נותבה המטופלת לחדר-מיון אורטופדי, ובכך נמנע הבירור המתחייב לשלילת אירוע לבבי.
לאחר סדרת בדיקות כגון: צילומי חזה ועמוד שדרה, שפוענחו תקינים, שוחררה המנוחה לביתה.
מאוחר יותר, בביתה, התמוטטה המנוחה. צוות מד"א שהגיע למקום, מצא אותה בדום לב ולאחר ניסיונות החייאה נאלץ לקבוע את מותה.
נטען בכתב התביעה כי אילו היה הצוות הרפואי מבצע למטופלת בדיקות תוך שימת דגש לתסמינים מחשידים לאירוע לב, ובפרט בדיקת מומחה פנימאי ועריכת בדיקות המעבדה המתחייבות לבירור חשד לבעיה קרדיאלית, מותה הטראגי היה נמנע.
נטען כי בשל תהליך דיאגנוסטי לא ראוי, לא מספק ולא ממצה נפטרה המטופלת, בגיל 36 שנים, והותירה אחריה בעל ו- 3 ילדים קטינים.