שאלות ותשובות - כל מה שצריך לדעת על רשלנות רפואית
השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה
מהי רשלנות רפואית?
המשמעות המשפטית של “רשלנות רפואית” שונה מהאופן בו נעשה שימוש במונח זה ע”י הציבור הרחב, הנוטה לראות רשלנות כל אימת שאדם ניזוק עקב או במהלך טיפול רפואי. המבחן לקיומה של רשלנות הוא סטייה מאמת המידה והזהירות שניתן לצפות מ”רופא סביר”.
רשלנות רפואית בהגדרה היא הכוונה לטיפול רפואי לקוי שקיבל מטופל מרופא ו/או צוות רפואי אשר לא נקטו במידת המיומנות והזהירות הראויים שצוות רפואי ו/או רופא סביר אחרים היו פועלים על פיהם, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל (לעיתים אף פטירה).
רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים – תתכן רשלנות רפואית בקבלת החלטה שגויה לגבי מהות הטיפול הרפואי, במתן טיפול שגוי או מתן טיפול מסוים במקרה בו נדרש טיפול אחר או כלל לא נדרש טיפול.
תתכן רשלנות רפואית בעצם החלטה שלא לטפל במטופל, למרות קיומם של סימפטומים מסוימים המחייבים טיפול ותתכן רשלנות רפואית גם במקרה של טיפול רפואי נכון אך לא בצורה המיטבית.
רשלנות יכולה להתבטא באי ביצוע בדיקות לגילוי הבעיה הרפואית, במתן תרופה שגוייה, במהלך ניתוח שלא בוצע בשיטה הנכונה או בחוסר זהירות, באי השגחה על המטופל לאחר ניתוח או פרוצדורה רפואית ובדרכים רבות אחרות.
לצורך הוכחת עוולת הרשלנות הרפואית יש להוכיח כי התקיימו כל אלה, במצטבר:
כי המטפל הפר את חובת הזהירות שלו כלפי המטופל בכך שלא טיפל בו במיומנות הראויה או לא נקט באמצי הזהירות הראויים והמקובלים;
כי נגרם נזק למטופל כתוצאה מהטיפול;
כי קיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הטיפול הרשלני (הפרת חובת הזהירות) לבין הנזק, ובין היתר כי המטפל יכל וצריך היה לצפות מראש את הנזק שנגרם למטופל.
האם מותר לרופא שעובד בשביל המדינה לתת נגדה חוות דעת?
בעבר היה איסור גורף על רופאי המדינה לתת חוו”ד רפואית בתביעות רשלנות רפואית כנגד המדינה ומוסדותיה הרפואיים.
בעקבות פסיקת בג”צ מ-2008 (בתיק בו נטל משרדנו חלק), פרסמה נציבות שירות המדינה רשימת תחומי מומחיות ברפואה הפטורים מקבלת היתר למתן חוו”ד בהליך נגד המדינה.
עם זאת, לצערנו, רשימה זו מצומצמת יחסית ולא נכללו בה תחומי רפואה רבים בהם יש קושי ממשי בקבלת חוות דעת נגד המדינה כגון: מיילדות, אולטרסאונד מיילדותי, רדיולוגיה, הרדמה ועוד.
הגשתי תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה, שכתוצאה ממנה נפגעה בתי. עם התביעה הגשתי חוות דעת של מומחה רפואי. האם גם הצד הנתבע יצטרך להגיש חוות דעת רפואית? האם מומחה מטעם הנתבעים יבדוק את ביתי?
תביעות בגין רשלנות רפואית חייבות להישען על חוו”ד מומחים בכדי לבסס את טענות הצדדים. ככל שהצד הנתבע מתנגד לטענות התובעים וטוען כנגדן טענות שברפואה, חובה עליו לתמוך אותן בחוות דעת מומחה רפואי.
סביר להניח כי המומחה מטעם הנתבע יבקש לבדוק את בתך בכדי לגבש את חוות דעתו המקצועית, בפרט לשם קביעת דרגת הנכות או השפעתה על תפקודה של בתך.
מה המשמעות של דו"ח וועדת הבדיקה שממנה נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות בתביעות של רשלנות רפואית? במידה ולאחר בדיקה מעמיקה של משרד הבריאות נקבע כי הטיפול של הצוות המטפל בבית החולים היה רשלני איזה משקל יש לדו"ח זה בבית משפט?
במידה וועדת הבדיקה קבעה באופן נחרץ שהממצאים מצביעים על רשלנות, יש לכך משמעות של ממש בהליך המשפטי, בפרט כאשר מדובר בבי”ח ממשלתי, שכן ניתן לטעון כי דו”ח כאמור מהווה גם הודאת בעל דין.
יחד עם זאת, מניסיוננו ניתן לומר כי גם במקרים כאלה לא מהססים מוסדות רפואיים להתכחש לממצאי הדו”ח ויגישו לביהמ”ש חוו”ד של רופאים מטעמם המנוגדות למסקנות וועדת הבדיקה.
מה ניתן לעשות במקרה של רשלנות רפואית?
נושא הרשלנות הרפואית הוא נושא סבוך ומורכב ביותר המחייבים ידע, ניסיון והכרת המערכת הרפואית. במרבית הפעמים היכולת להוכיח את הרשלנות עצמה או את הקשר הסיבתי שבין הרשלנות הרפואית לבין הנזק קשה ביותר. לכן חשוב לפנות לעורך דין רשלנות רפואית שעסק וצבר ניסיון רב שנים בייצוג מטופלים שנפגעו במהלך טיפול רפואי, אשר לו הידע הנדרש והניסיון לטפל בתביעות סבוכות אלו.
במידה ואתה סבור שאתה או מי מבני משפחתך נפלתם קרבן לרשלנות רפואית יש ליצור קשר עם עורך דין המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית על מנת שיוכל לבדוק את המקרה לעומק, ובין היתר להעריך את סיכויי התביעה לאחר עיון בחומר הרפואי והיוועצות עם מומחים מנוסים מהשורה הראשונה, ובמקרה המתאים להגיש ולנהל את התביעה בבית המשפט עד להשגת התוצאה המיטבית.
משרד עורכי הדין לרשלנות רפואית אמור ללוות אותך מרגע פנייתך למשרד ומשך כל התהליך, החל מתחקור המקרה, איסוף החומרים הרפואיים הרלוונטיים מכל המקומות בהם טופל הניזוק, היוועצות עם מומחים רפואיים כאמור, דרך הגשת התביעה לבית המשפט (ככל שתתגבש המסקנה כי ניתן להוכיח את התביעה וכי יש כדאיות כלכלית בהגשתה) ועד לסיום ההליך, בין בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט ובין בקבלת פסק דין.
הגשתי תביעת רשלנות רפואית ולשם כך ביקשתי את תיקי הרפואי מביה"ח. התיק שקיבלתי חסר, וחלק מהתיעוד בו שגוי. איך אוכל להוכיח את תביעתי?
על פי חוק זכויות החולה, על מטפל ועל מוסד רפואי חלה חובה לדאוג לניהולה ורישומה התקין של הרשומה הרפואית.
כמו כן נקבע בחוק כי למטופל זכות לקבל לידיו את הרשומה הרפואית (התיק הרפואי) אודותיו.
במקרה בו רשומה רפואית רלוונטית נעלמה ו/או לא תועדה כראוי, נוטים בתי המשפט לקבוע כי יש מקום להעביר את נטל ההוכחה מהתובע לנתבע (כלומר ביה”ח הוא זה שיצטרך להוכיח שלא הייתה רשלנות, ולא להיפך) לגבי כל מידע שניתן היה ללמוד מתוך הרשומה שאינה קיימת.
בית המשפט מורה על העברת נטל ההוכחה במקרים בהם היעדרו של הרישום נוגע ללב ליבה של הרשלנות ו/או לקיומה של עילת התביעה ולא לגבי נושאים לא רלבנטיים.
במקרה בו רישום רפואי זויף וניתן להוכיח כי הרישום המקורי היה אחר ו/או כי הרשומה הרפואית הוספה בדיעבד לאחר שאירע מקרה של רשלנות רפואית, ניתן לפנות בתלונה הן למשרד הבריאות והן למשטרה.
האם בני משפחה של חולה שנפטר זכאים לקבל את החומר הרפואי שלו?
במידה והמטופל נפטר, זכותו לקבל את הרשומה הרפואית, הקבועה בחוק זכויות החולה, עוברת לעזבונו, כלומר יורשיו עפ”י החוק או צוואה שמילא בחייו, שהם בדרך כלל, בני משפחתו.
נוהל משרד הבריאות בעניין מסירת מידע רפואי למטופל קובע כי יורשיו של נפטר זכאים לקבל לידיהם את התיק הרפואי גם ללא צו ירושה ו/או צו קיום צוואה, זאת ע”י חתימת היורשים על ‘תצהיר יורשים’, בפני עו”ד.
על פי נוהל זה, הסיטואציה היחידה בה שימוש בתצהיר יורשים איננו מספק היא כאשר הצהרת היורשים סותרת מידע העולה מהרשומה הרפואית (לדוגמא לעניין זהות היורשים ו/או מספרם) שאז קיים צורך להמציא למוסד הרפואי צו בימ”ש על מנת לקבל את הרשומה הרפואית אודות הנפטר.
כדי שיוכלו בני המשפחה לקבל לידיהם את החומר הרפואי כל שעליהם לעשות הוא לפנות למחלקת רשומות רפואיות של המוסד הרפואי ולבקש את החומר הרצוי. לבקשתה זו, יש לצרף צו קיום צוואה או צו ירושה או תצהיר יורשים כאמור לעיל (טופס תצהיר יורשים ניתן לקבל בד”כ בביה”ח).
לרוב התשלום הכרוך בהוצאת חומר רפואי עומד על עשרות שקלים בודדים.
מהי תקופת ההתיישנות של תביעות רשלנות רפואית?
ככלל עילת תביעה בגין רשלנות רפואית מתיישנת תוך 7 שנים מיום האירוע. לכלל זה מספר חריגים:
ראשית, לקטין עומדת זכות תביעה עד גיל 25, זאת כיוון שמונים 7 שנים רק מיום היותו בגיר.
שנית, כאשר הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות הרפואית מתגלה באיחור, תקופת ההתיישנות מתחילה ממועד גילוי הנזק ובלבד שלא חלפו 10 שנים מיום המעשה הרשלני.
כאשר העובדות המקימות את עילת התביעה מתגלות לניזוק באיחור והוא לא יכול היה לגלותן באמצעים סבירים, מרוץ ההתיישנות מתחיל רק ממועד גילוי אותן העובדות, ללא כל מגבלה של זמן.
כאשר חלף מועד ההתיישנות והנתבע, המזיק, מודה באחריותו לנזק, עפ”י התנאים שנקבעו בדין, מתחיל מרוץ ההתיישנות לחול ממועד ההודאה.
האם ניתן לתבוע מוסד רפואי בגין הפרת החיסיון הרפואי של מטופל?
על מטפל או עובד מוסד רפואי חלה חובה לשמור על סודיות רפואית.
חוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיותו של אדם בתנאים המנויים בחוק היא עוולה אזרחית ועבירה פלילית. ע”פ חוק זה, המפר את החובה לשמור על סודיות רפואית צפוי להיתבע בתביעה אזרחית וכן להיות מואשם באישום פלילי.
אשר על כן, ובהנחה כי המידע הרפואי נמסר לגורם שאיננו מורשה לקבלו ללא הסכמת המטופל, קמות למטופל אפשרויות פעולה שונות הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.
בנוסף ניתן להגיש תלונה באופן עצמאי להנהלת ביה”ח או לחילופין להגיש תלונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות.
האם בנוסף לאי-גילוי של מחלה קשה/סופנית (למרות שניתן היה לגלות אותה באמצעות תוצאות הבדיקות שנעשו) צריך להראות שהיה ניתן לעשות משהו (מבחינה רפואית) לו הייתה מתגלה קודם, או שעצם אי-הגילוי מספיק?
עצם אי הגילוי אינו מספיק.יש להוכיח שלו הייתה המחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר ניתן היה לטפל בה באופן שהיה מונע או מקטין את הנזק שנגרם בסופו של דבר.
האם עדיף לנהל הליך משפטי עד לפסק דין בגין רשלנות רפואית או להגיע להסכם פשרה עם הנתבעים?
התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית ותלויה בנסיבות המקרה הספציפי. עם זאת, ישנם מספר שיקולים שעשויים להשפיע על ההחלטה האם לבחור במסלול של הסכם פשרה או בהליך שיפוטי ופסק דין.
ראשית, יש לבחון מחד מהו הסיכוי או הסיכון לזכות או להפסיד את התביעה ומאידך את גובה סכום הפשרה המוצע והאם הוא מגלם בצורה ראויה את הסיכוי או הסיכון בהמשך ההליך המשפטי.
שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון הוא משך ההליך, מובן מאליו כי הליך שיסתיים בהסכם פשרה יהיה קצר יותר מהליך שיפוטי עד לפסק דין, ובהתאם גם הפיצוי ישולם לנפגע בשלב מוקדם יותר.
שיקול נוסף אותו יש לבחון הוא אופיו של הנפגע, עד כמה הוא חושש להופיע ולהעיד בפני ביהמ”ש, האם הוא לוחמני אם לאו, האם מצבו הכלכלי מאפשר לו ליטול סיכון להפסיד את ההליך ושיקולים נוספים.
האם ניתן לתבוע באופן אישי רופא שטיפל בי במסגרת מוסד רפואי או שצריך להגיש את התביעה נגד המוסד עצמו?
כעיקרון, אין מניעה להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא המטפל בלבד או ביחד עם המוסד בו הוא עובד, אולם הפרקטיקה הנוהגת במשרדנו היא לתבוע רק את המוסד הרפואי, הנושא באחריות שילוחית לעובדיו, זאת מסיבות פרקטיות שונות של יעילות ניהול התביעה.
הגשתי תביעה בגין רשלנות רפואית. התביעה נמשכה זמן רב ובסופו של דבר הסכמתי לפשרה. מאחר ואיני שלם עם צעד זה, שאלתי היא האם ניתן "להחיות" מחדש את התביעה על אף שחתמתי שאין לי תביעות נוספות בגין תביעה זאת.
באופן עקרוני, מקום בו מסתיים הליך של תביעה בפשרה, ברוב המוחלט של המקרים אין אפשרות להחיות מחדש את התובענה.
יחד עם זאת, על מנת לתת תשובה חד משמעית יש לבדוק מה נקבע במסמכי הפשרה.
הגשתי תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה, שכתוצאה ממנה נפגעה בתי. עם התביעה הגשתי חוות דעת של מומחה רפואי. האם גם הצד הנתבע יצטרך להגיש חוות דעת רפואית? האם מומחה מטעם הנתבעים יבדוק את ביתי?
תביעות בגין רשלנות רפואית חייבות להישען על חוו”ד מומחים בכדי לבסס את טענות הצדדים. ככל שהצד הנתבע מתנגד לטענות התובעים וטוען כנגדן טענות שברפואה, חובה עליו לתמוך אותן בחוות דעת מומחה רפואי.
סביר להניח כי המומחה מטעם הנתבע יבקש לבדוק את בתך בכדי לגבש את חוות דעתו המקצועית, בפרט לשם קביעת דרגת הנכות או השפעתה על תפקודה של בתך.
כיצד שופט, שלא מבין ברפואה, יכול להכריע בין חוות דעת רפואיות מנוגדות מטעם מומחים שונים?
השופט אמנם אינו מיומן ברפואה, אך הינו מיומן בפרשנות החוק ובקביעת סטנדרט התנהגות סביר וראוי של אנשי מקצוע שונים, לרבות אנשי רפואה.
כדי לבחון האם התנהגותו של רופא עומדת במבחן הרופא הסביר, מסתמך ביהמ”ש על חוו”ד ועדותם של רופאים מומחים.
המומחים מעידים על הפרוצדורות הרפואיות שבוצעו, ומחווים דעתם באם מדובר בטיפול נאות, בהתאם למקובל בנסיבות המקרה, אם לאו.
בסופו של דבר, ביהמ”ש הוא שמחליט האם התנהגותו של רופא, בנסיבות העניין, הייתה בגדר הסביר או שחרגה באופן המהווה רשלנות.
ביהמ”ש בהחלט ער לעובדה שרופאים, כמו כל בעל מקצוע אחר, עלולים לטעות, ולכן לא כל טעות עולה כדי רשלנות, השאלה הינה של מידתיות, ככל שהטעות חמורה יותר וחורגת ממתחם הסבירות – כך יטה ביהמ”ש לייחס לרופא התנהגות רשלנית, ולהפך.
אני מבין שבסופו של תהליך משפטי בגין רשלנות רפואית, במקרה של חיוב הנתבעים שהם מוסד רפואי ו/או רופא, מי שמשלם את הכסף שנפסק היא חברת הביטוח שביטחה את הנתבעים. שאלתי היא מאיזה שלב חברת הביטוח מתחילה להיות מעורבת בקבלת ההחלטות בתיק. האם עורך הדין שמייצג את הנתבעים התבקש לייצגם על ידי המוסד או על ידי חברת הביטוח? ובכלל האם אין ניגוד אינטרסים בין חברת הביטוח שרוצה לשלם הכי פחות לבין הנתבעים שרוצים ל"סיים את הפרשה " עם פחות כתמים יוקרתיים?
ככלל, מרבית המוסדות הרפואיים בארץ מבוטחים על ידי חברות ביטוח.
עם הגשת תובענה לבית המשפט ועל מנת להתגונן כנגדה, מפנה חברת הביטוח את הנושא למשרד עו”ד אשר מנהל את ההליך בביהמ”ש תוך שחב’ הביטוח מתעדכנת מעת לעת.
כאשר הליך מסוים מגיע לכדי פשרה, מעורבת בכך גם חברת הביטוח.
במקרים בהם קיים חשש לניגוד אינטרסים בין הרופא המבוטח לבין חב’ הביטוח המבטחת את המוסד הרפואי בו הרופא עובד, יכולים השניים להיות מיוצגים על ידי עו”ד נפרדים, אך סיטואציה מעין זו אינה שכיחה.
כמה זמן עשוי להימשך הליך משפטי בגין רשלנות רפואית?
על פי רוב, תביעות בתחום הרשלנות הרפואית עשויות להימשך זמן רב בשל הצורך בבדיקה מאד יסודית של הנושא טרם קבלת החלטה על הגשת תביעה ומכיוון שמדובר בסוגיות עובדתיות ומשפטיות מורכבות.
הליך הבדיקה כולל איסוף של כל החומר הרפואי שקשור לנושא, עיון מעמיק והיוועצות עם מומחה רפואי. ככל שמתקבלת החלטה על הגשת תביעה חובה לצרף לה חוות דעת רפואיות, לעיתים ממספר מומחים רפואיים.
ככלל, לא ניתן לדעת במדויק כמה זמן עשוי להימשך הליך משפטי, שכן משך ההליך מושפע מעובדות המקרה ונסיבותיו.
עם זאת, בדרך כלל המדובר במספר שנים. יחד עם זאת, באם ההליך מסתיים בפשרה, מובן מאליו שהוא יהיה קצר יותר מהליך שמתנהל עד לפסק דין סופי וחלוט.
מהי תקופת ההתיישנות של תביעות רשלנות רפואית?
ככלל עילת תביעה בגין רשלנות רפואית מתיישנת תוך 7 שנים מיום האירוע. לכלל זה מספר חריגים:
ראשית, לקטין עומדת זכות תביעה עד גיל 25, זאת כיוון שמונים 7 שנים רק מיום היותו בגיר.
שנית, כאשר הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות הרפואית מתגלה באיחור, תקופת ההתיישנות מתחילה ממועד גילוי הנזק ובלבד שלא חלפו 10 שנים מיום המעשה הרשלני.
כאשר העובדות המקימות את עילת התביעה מתגלות לניזוק באיחור והוא לא יכול היה לגלותן באמצעים סבירים, מרוץ ההתיישנות מתחיל רק ממועד גילוי אותן העובדות, ללא כל מגבלה של זמן.
כאשר חלף מועד ההתיישנות והנתבע, המזיק, מודה באחריותו לנזק, עפ”י התנאים שנקבעו בדין, מתחיל מרוץ ההתיישנות לחול ממועד ההודאה.
כמה זמן חייב ביה"ח לשמור רשומות רפואיות?
תקנות בריאות העם (שמירת רשומות) קובעות את משך הזמן שעל ביה”ח לשמור רשומות רפואיות. ישנם משכי זמן שונים לפי אופי ומהות החומר הרפואי, למשל – תיק רפואי נשמר במשך 20 שנה, אך סיכומי מחלה צריכים להישמר 100 שנה. מרבית ביה”ח שומרים על תיקים לתקופה ממושכת יותר.
מה מחשבים כדי לקבל פיצויים עקב רשלנות רפואית? על אילו סכומים מדובר?
לא ניתן להשיב לשאלה זו הואיל והסכומים משתנים ממקרה למקרה באופן משמעותי, כל מקרה לגופו.
ישנם מספר ראשי נזק עיקריים להם זכאי מטופל שניזוק במהלך טיפול רפואי, באם יוכיח קיומה של רשלנות רפואית במהלך הטיפול, אשר גרמה לנזק.
ראשי נזק ממוניים: אלו כוללים בעיקר הפסדי השתכרות או פגיעה בכושר ההשתכרות והוצאות שונות שנגרמו עקב הנכות והמגבלות, הן בעבר והן בעתיד (לדוגמא: הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה לטיפולים ולבדיקות, הוצאות שיקומיות וסיעודיות, עזרת צד ג’).
נזק לא ממוני: כאב וסבל שנגרמו לנפגע וקיצור תוחלת חייו (ככל שנגרם) כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני. לאחרונה החלו בתי המשפט לפסוק עבור כאב וסבל סכומי כסף משמעותיים יותר מאשר בעבר, סכומים שנועדו לבטא את הערך העליון של קדושת החיים.
פיצוי בגין “השנים האבודות”: כאשר מדובר באדם שנפטר וחייו קוצרו עקב הטיפול הרפואי הרשלני, יינתן פיצוי בגין אותן שנים שבהן יכול היה הניזוק לעבוד, להשתכר ולחסוך, אלמלא קוצרו חייו.
פיצוי זה ייפסק ככל שיוכח לביהמ”ש כי בשל הרשלנות הרפואית אכן קוצרה תוחלת “חיי העבודה” של הניזוק.
סכומי הפיצויים תלויים במכלול הנזקים שנגרמו למטופל עקב הרשלנות הרפואית.
אחד הפרמטרים החשובים לעניין זה הם אחוזי הנכות שיקבעו לאותו ניזוק, ככל שאלו גבוהים ומשמעותיים יותר מבחינה תפקודית – בהתאמה סכום הפיצויים יהיה משמעותי יותר.
באם מדובר בניזוק הסובל מנכות גבוהה לצמיתות יכול סכום הפיצוי הכולל שייפסק לטובתו להגיע לכדי מיליוני שקלים, כל מקרה על פי נסיבותיו.
למה זכאי מטופל שחווה רשלנות מצד גורם רפואי?
במקרה בו יוכח בבית המשפט כי נזקו של המטופל נגרם עקב רשלנות רפואית של המטפל או המוסד הרפואי, יהיה המטופל זכאי לפיצוי בגין כל הנזקים, הישירים והעקיפים, שנגרמו כתוצאה מהטיפול הרשלני. ראשי הנזק העיקריים בגינם ניתן פיצוי הינם:
פיצוי בגין כאב וסבל, עגמת נפש וכו’ המכונים “נזק לא ממוני”;
פיצוי בגין אבדן הכנסה ופגיעה בכושר ההשתכרות של המטופל;
פיצוי בגין עזרת הזולת (מטפלים בשכר) ככל שמצב הניזוק מחייב זאת;
פיצוי בגין הוצאות עודפות, רפואיות ואחרות;
החזר בגין כספים שנדרש הניזוק להוציא עבור טיפולים רפואיים תוצאת הטיפול הרשלני.
לעיתים פיצוי בגין קיצור תוחלת חיים, אשר גם הוא בגדר “נזק לא ממוני”.
סכום הנזק יכול להיות מינורי או מיליוני שקלים, הכל תלוי בשיעור הנזק הרפואי, דרגת הנכות הרפואית, במגבלות התפקודיות ובנסיבותיו האישיות (רמת השתכרותו טרם האירוע, מצבו המשפחתי והאישי וכו’) של המטופל שניזוק עקב הרשלנות הרפואית.
חשוב להבין שמסכום הנזק הכולל שמוכח בבית המשפט יש להפחית את התשלומים המשולמים ע”י המוסד לביטוח לאומי עבור המגבלות והנזקים שנגרמו עקב הרשלנות הרפואית.
הגשתי תביעת רשלנות רפואית ולשם כך ביקשתי את תיקי הרפואי מביה"ח. התיק שקיבלתי חסר, וחלק מהתיעוד בו שגוי. איך אוכל להוכיח את תביעתי?
על פי חוק זכויות החולה, על מטפל ועל מוסד רפואי חלה חובה לדאוג לניהולה ורישומה התקין של הרשומה הרפואית.
כמו כן נקבע בחוק כי למטופל זכות לקבל לידיו את הרשומה הרפואית (התיק הרפואי) אודותיו.
במקרה בו רשומה רפואית רלוונטית נעלמה ו/או לא תועדה כראוי, נוטים בתי המשפט לקבוע כי יש מקום להעביר את נטל ההוכחה מהתובע לנתבע (כלומר ביה”ח הוא זה שיצטרך להוכיח שלא הייתה רשלנות, ולא להיפך) לגבי כל מידע שניתן היה ללמוד מתוך הרשומה שאינה קיימת.
בית המשפט מורה על העברת נטל ההוכחה במקרים בהם היעדרו של הרישום נוגע ללב ליבה של הרשלנות ו/או לקיומה של עילת התביעה ולא לגבי נושאים לא רלבנטיים.
במקרה בו רישום רפואי זויף וניתן להוכיח כי הרישום המקורי היה אחר ו/או כי הרשומה הרפואית הוספה בדיעבד לאחר שאירע מקרה של רשלנות רפואית, ניתן לפנות בתלונה הן למשרד הבריאות והן למשטרה.
האם בני משפחה של חולה שנפטר זכאים לקבל את החומר הרפואי שלו?
במידה והמטופל נפטר, זכותו לקבל את הרשומה הרפואית, הקבועה בחוק זכויות החולה, עוברת לעזבונו, כלומר יורשיו עפ”י החוק או צוואה שמילא בחייו, שהם בדרך כלל, בני משפחתו.
נוהל משרד הבריאות בעניין מסירת מידע רפואי למטופל קובע כי יורשיו של נפטר זכאים לקבל לידיהם את התיק הרפואי גם ללא צו ירושה ו/או צו קיום צוואה, זאת ע”י חתימת היורשים על ‘תצהיר יורשים’, בפני עו”ד.
על פי נוהל זה, הסיטואציה היחידה בה שימוש בתצהיר יורשים איננו מספק היא כאשר הצהרת היורשים סותרת מידע העולה מהרשומה הרפואית (לדוגמא לעניין זהות היורשים ו/או מספרם) שאז קיים צורך להמציא למוסד הרפואי צו בימ”ש על מנת לקבל את הרשומה הרפואית אודות הנפטר.
כדי שיוכלו בני המשפחה לקבל לידיהם את החומר הרפואי כל שעליהם לעשות הוא לפנות למחלקת רשומות רפואיות של המוסד הרפואי ולבקש את החומר הרצוי. לבקשתה זו, יש לצרף צו קיום צוואה או צו ירושה או תצהיר יורשים כאמור לעיל (טופס תצהיר יורשים ניתן לקבל בד”כ בביה”ח).
לרוב התשלום הכרוך בהוצאת חומר רפואי עומד על עשרות שקלים בודדים.
האם ניתן לתבוע מוסד רפואי בגין הפרת החיסיון הרפואי של מטופל?
על מטפל או עובד מוסד רפואי חלה חובה לשמור על סודיות רפואית.
חוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיותו של אדם בתנאים המנויים בחוק היא עוולה אזרחית ועבירה פלילית. ע”פ חוק זה, המפר את החובה לשמור על סודיות רפואית צפוי להיתבע בתביעה אזרחית וכן להיות מואשם באישום פלילי.
אשר על כן, ובהנחה כי המידע הרפואי נמסר לגורם שאיננו מורשה לקבלו ללא הסכמת המטופל, קמות למטופל אפשרויות פעולה שונות הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.
בנוסף ניתן להגיש תלונה באופן עצמאי להנהלת ביה”ח או לחילופין להגיש תלונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות.
האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית גם נגד גורמים שאינם רופאים?
תביעת רשלנות רפואית יכולה להיות מוגשת כנגד כל גורם המספק שירותי בריאות, לרבות רופאים, פסיכולוגים, בתי חולים, קופות חולים, טיפת חלב, מכוני רנטגן ואולטרה- סאונד, מעבדות, מעבדות גנטיות וכיו”ב.
האם לפני ניתוח קיסרי חייב הצוות הרפואי של ביה"ח לספק מידע אודות הסיבוכים האפשריים, כגון הידבקויות? האם ניתן לתבוע במידה ולא עשו זאת?
סעיף 13 לחוק זכויות החולה, מפרט איזה מידע רפואי על המטפל למסור למטופל על מנת לאפשר למטופל להחליט באופן מודע באם להסכים לטיפול הרפואי המוצע, כשבין היתר על המטפל לפרט את הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע ועל טיפולים חלופיים ככל שישנם.
על המטפל למסור למטופל את המידע הנ”ל, בשלב מוקדם ככל האפשר.
במקרה בו בוצע טיפול רפואי בלא קבלת הסכמה מדעת של המטופל, קמה לכאורה למטופל עילת תביעה כנגד הרופא. באם יקבע בית המשפט כי המטופל לא היה מסכים לטיפול לו היה מודע לסכנותיו, יפוצה המטופל על הנזק שנגרם לו במהלך הטיפול. במידה שלא נגרם נזק או במקרה שביהמ”ש יקבע כי המטופל היה מסכים לטיפול גם לו קיבל את המידע – עשויה לקום לו עילת תביעה בעילה של פגיעה באוטונומיה (האוטונומיה לבחור את הטיפול).
נפגעתי בבית חולים ונדמה לי שזה בגלל רשלנות. דיברתי עם ההנהלה אבל הם לא מוכנים לענות לי. האם אני זכאי לדעת מבית החולים מה קרה לי?
ככלל, מטופל זכאי לקבל מבית החולים כל מידע רפואי המתייחס אליו ואל הטיפול שקיבל.
כאשר מדובר באירוע חריג שאירע בבי”ח, פעמים רבות עורך ביה”ח, ולעיתים אף משרד הבריאות, הליך בירור ו/או בדיקה, שמטרתו לבחון את נסיבות האירוע.
ע”פ חוק זכויות החולה, מטופל זכאי לקבל את ממצאיו ומסקנותיו של הליך בדיקה או בירור כאמור, אותם יש לתעד בתיקו הרפואי של החולה.
יחד עם זאת, מניסיוננו הרב בתחום ניתן לומר שלא אחת אנו נאלצים לנהל הליך משפטי ע”מ לאלץ את המערכת הרפואית לחשוף את ממצאי הבדיקה.
אפשר לקבל חוות דעת רפואיות מחו"ל?
אין מניעה להגיש חוות דעת של מומחה רפואי מחו”ל. במקרים בהם קשה למצוא מומחה שיערוך חוות דעת לתמיכה בתביעת רשלנות רפואית, ניתן לפנות למומחה מחו”ל.
עם זאת, חשוב לזכור שעלות חוות דעת של מומחה מחו”ל צפויה להיות גבוהה יותר מזו של מומחה מהארץ וכן יש לשאת בעלות הטסתו ושהייתו בארץ לצורך מתן עדות.
האם קיימת תופעה של זיוף מסמכים רפואיים על מנת "לטייח" רשלנות רפואית?
לצערנו, מדובר בתופעה קיימת. במספר תיקים בהם טיפלנו נתקלנו במקרים בהם אנשי הצוות הרפואי זייפו מסמכים רפואיים ע”י שינוי/החסרת/ הוספת פרטים בדיעבד, על מנת “להעלים” את העובדה כי התרשלו במתן טיפול.
זיוף מסמכים מהווה עבירה פלילית ע”פ חוק העונשין אשר ניתן להגיש בגינה תלונה למשטרה, ובמקביל ניתן להגיש תלונה גם למשרד הבריאות.
מהי הסכמה מדעת ועל מי מוטלת החובה לוודא קיומה? האם רופא שנותן תרופות צריך להזהיר מפני תופעות הלוואי שלהם?
הסכמה מדעת הינה הסכמה מרצון של המטופל לטיפול רפואי, לאחר שהוסברו לו פרטי הפרוצדורה, לרבות:
הסיכונים והסיכויים הטמונים בטיפול המוצע.
טיפולים חלופיים והסיכונים והסיכויים הטמונים בחובם.
הדיאגנוזה והפרוגנוזה שהובילו את המטפל לבחור בטיפול המוצע.
מהות ואופן ביצוע הטיפול המוצע.
המידע נמסר זמן רב ככל הניתן לפני ביצוע ההליך בכדי לאפשר למטופל לקבל החלטה מושכלת ללא לחץ.
ישנם מקרים חריגים המאפשרים ביצוע הליך רפואי ללא קבלת הסכמה. לרוב מדובר במקרים של סכנת חיים מיידית.
החוק אמנם אינו מגדיר מפורשות טיפול תרופתי כמחייב קבלת הסכמה מדעת. אולם, הסבר על תופעות הלוואי של תרופות הוא חלק מהמידע שצריך להימסר למטופל במסגרת החובה לקבל את הסכמתו המודעת לטיפול.
כמה זמן חייב ביה"ח לשמור רשומות רפואיות?
תקנות בריאות העם (שמירת רשומות) קובעות את משך הזמן שעל ביה”ח לשמור רשומות רפואיות. ישנם משכי זמן שונים לפי אופי ומהות החומר הרפואי, למשל – תיק רפואי נשמר במשך 20 שנה, אך סיכומי מחלה צריכים להישמר 100 שנה. מרבית ביה”ח שומרים על תיקים לתקופה ממושכת יותר.
מה המשמעות של דו"ח וועדת הבדיקה שממנה נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות בתביעות של רשלנות רפואית? במידה ולאחר בדיקה מעמיקה של משרד הבריאות נקבע כי הטיפול של הצוות המטפל בבית החולים היה רשלני איזה משקל יש לדו"ח זה בבית משפט?
במידה וועדת הבדיקה קבעה באופן נחרץ שהממצאים מצביעים על רשלנות, יש לכך משמעות של ממש בהליך המשפטי, בפרט כאשר מדובר בבי”ח ממשלתי, שכן ניתן לטעון כי דו”ח כאמור מהווה גם הודאת בעל דין.
יחד עם זאת, מניסיוננו ניתן לומר כי גם במקרים כאלה לא מהססים מוסדות רפואיים להתכחש לממצאי הדו”ח ויגישו לביהמ”ש חוו”ד של רופאים מטעמם המנוגדות למסקנות וועדת הבדיקה.
מהן ההוצאות הכרוכות בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית?
במהלך ניהול תביעת רשלנות רפואית על התובע לשאת בהוצאות הכרוכות בניהול ההליך.
הוצאות אלה כוללות בד”כ את עלות איסוף החומר הרפואי מהמוסדות הרלוונטיים (בד”כ כמה מאות שקלים), עלויות חוות הדעת הרפואיות הנדרשות להגשת התביעה (סכום שעשוי להגיע לכדי עשרות אלפי שקלים), תשלום אגרה עבור הגשת התביעה לביהמ”ש (כ1000 ₪), תשלום עבור חוות דעת משלימות במענה לחוות דעת הנתבעים (כמה אלפי שקלים) ושכר טרחת עדים מטעם התובע.
חשוב לזכור כי במקרה של זכייה בתובענה יפסוק ביהמ”ש כי על הנתבעים לשפות את התובע גם בגין הוצאותיו הנ”ל.
מה גובה שכר טרחת עו"ד בתביעות רשלנות רפואית?
שכר הטרחה אותו משרדנו גובה הינו 25% (בתוספת מע״מ כחוק) מסכום הפיצוי שהושג עבור הלקוח. שכר הטרחה נגבה על בסיס הצלחה בלבד, כלומר רק במידה והלקוח קיבל פיצוי כספי בסיום ההליך. במילים פשוטות – אם לא קיבלת פיצוי כספי, אנו לא גובים שכר טרחה.
עברתי ניתוח רשלני ואני מעוניינת להגיש תביעה כנגד הרופא המנתח ובית החולים שבו בוצע הניתוח. נאמר לי שקיימת חובה לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית, אך אין לי איך לממן את עלות חוות הדעת. מה ניתן לעשות?
כעקרון, אי אפשר לתבוע ברשלנות רפואית ללא חוות דעת, שכן בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, על בעל דין המבקש להוכיח עניין שברפואה לצרף חוות דעת של מומחה רפואי על מנת לבסס את טענותיו בנושאים רפואיים בבית המשפט.
ללא חוות הדעת, לא תוכל טענתו להישמע.
במקרים מיוחדים ניתן להגיש את כתב התביעה ללא חוות דעת ולבקש מינוי של מומחה מטעם ביהמ”ש.
במקרה מעין זה, עשויה עלות חוות הדעת להיות נמוכה יותר, ובמקרים נדירים אף להיות מוטלת בחלקים שווים על הצדדים. אולם, במקרה בו מחליט ביהמ”ש על מינוי מומחה מטעמו אין לתובע שליטה על זהות המומחה ועמדת המומחה עלולה לקבוע שלא הייתה התרשלות.
מה עלות חוות הדעת הרפואית הנדרשת לשם הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית ?
תביעת רשלנות רפואית חייבת להיתמך בחוות דעת רפואית, בה מחווה מומחה רפואי את דעתו כי מתקיימים כל יסודות עוולת הרשלנות, כלומר כי הטיפול הרפואי שניתן אכן היה רשלני, כי למטופל נגרם נזק, וכי הנזק נגרם עקב הטיפול הרשלני.
לעיתים ניתן להסתפק בחוות דעת אחת שתכלול את 3 היסודות הנ”ל, ולעיתים יידרשו מספר חוות דעת לשם כך, למשל כאשר האחת תידרש להוכחת הרשלנות, והשנייה להוכחת הנזק שנגרם והקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק.
במקרים רבים יש צורך במספר חוות דעת, כאשר מדובר בתחומי רפואה שונים.
החומר הרפואי הנאסף ע”י משרדנו מועבר למומחה רפואי יחד עם סיפור הרקע שנמסר לנו ע”י הלקוחות לצורך בדיקה ומתן מענה לשאלה האם לדעתו מדובר בטיפול רשלני, אם לאו.
עלותה של בדיקה ראשונית זו הינה אלפי שקלים בודדים, ע”פ רוב בין 1,500 -4,000 ש”ח. היה ויסבור המומחה כי המקרה שהוצג בפניו מגלם טיפול רשלני, וכי הוא מוכן לערוך חוות דעת לצורך הגשתה לבית משפט בתמיכה לתביעה – הרי שאז עלות חוות הדעת עשויה לנוע בין 10,000 ₪ ל-20,000 ₪ (תלוי בזהות המומחה, מעמדו המקצועי, ניסיונו, ותחום מומחיותו) כאשר נהוג להפחית מסכום זה את הסכום הראשוני ששולם לבדיקת המקרה.
מה מחשבים כדי לקבל פיצויים עקב רשלנות רפואית? על אילו סכומים מדובר?
לא ניתן להשיב לשאלה זו הואיל והסכומים משתנים ממקרה למקרה באופן משמעותי, כל מקרה לגופו.
ישנם מספר ראשי נזק עיקריים להם זכאי מטופל שניזוק במהלך טיפול רפואי, באם יוכיח קיומה של רשלנות רפואית במהלך הטיפול, אשר גרמה לנזק.
ראשי נזק ממוניים: אלו כוללים בעיקר הפסדי השתכרות או פגיעה בכושר ההשתכרות והוצאות שונות שנגרמו עקב הנכות והמגבלות, הן בעבר והן בעתיד (לדוגמא: הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה לטיפולים ולבדיקות, הוצאות שיקומיות וסיעודיות, עזרת צד ג’).
נזק לא ממוני: כאב וסבל שנגרמו לנפגע וקיצור תוחלת חייו (ככל שנגרם) כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני. לאחרונה החלו בתי המשפט לפסוק עבור כאב וסבל סכומי כסף משמעותיים יותר מאשר בעבר, סכומים שנועדו לבטא את הערך העליון של קדושת החיים.
פיצוי בגין “השנים האבודות”: כאשר מדובר באדם שנפטר וחייו קוצרו עקב הטיפול הרפואי הרשלני, יינתן פיצוי בגין אותן שנים שבהן יכול היה הניזוק לעבוד, להשתכר ולחסוך, אלמלא קוצרו חייו.
פיצוי זה ייפסק ככל שיוכח לביהמ”ש כי בשל הרשלנות הרפואית אכן קוצרה תוחלת “חיי העבודה” של הניזוק.
סכומי הפיצויים תלויים במכלול הנזקים שנגרמו למטופל עקב הרשלנות הרפואית.
אחד הפרמטרים החשובים לעניין זה הם אחוזי הנכות שיקבעו לאותו ניזוק, ככל שאלו גבוהים ומשמעותיים יותר מבחינה תפקודית – בהתאמה סכום הפיצויים יהיה משמעותי יותר.
באם מדובר בניזוק הסובל מנכות גבוהה לצמיתות יכול סכום הפיצוי הכולל שייפסק לטובתו להגיע לכדי מיליוני שקלים, כל מקרה על פי נסיבותיו.
למה זכאי מטופל שחווה רשלנות מצד גורם רפואי?
במקרה בו יוכח בבית המשפט כי נזקו של המטופל נגרם עקב רשלנות רפואית של המטפל או המוסד הרפואי, יהיה המטופל זכאי לפיצוי בגין כל הנזקים, הישירים והעקיפים, שנגרמו כתוצאה מהטיפול הרשלני. ראשי הנזק העיקריים בגינם ניתן פיצוי הינם:
פיצוי בגין כאב וסבל, עגמת נפש וכו’ המכונים “נזק לא ממוני”;
פיצוי בגין אבדן הכנסה ופגיעה בכושר ההשתכרות של המטופל;
פיצוי בגין עזרת הזולת (מטפלים בשכר) ככל שמצב הניזוק מחייב זאת;
פיצוי בגין הוצאות עודפות, רפואיות ואחרות;
החזר בגין כספים שנדרש הניזוק להוציא עבור טיפולים רפואיים תוצאת הטיפול הרשלני.
לעיתים פיצוי בגין קיצור תוחלת חיים, אשר גם הוא בגדר “נזק לא ממוני”.
סכום הנזק יכול להיות מינורי או מיליוני שקלים, הכל תלוי בשיעור הנזק הרפואי, דרגת הנכות הרפואית, במגבלות התפקודיות ובנסיבותיו האישיות (רמת השתכרותו טרם האירוע, מצבו המשפחתי והאישי וכו’) של המטופל שניזוק עקב הרשלנות הרפואית.
חשוב להבין שמסכום הנזק הכולל שמוכח בבית המשפט יש להפחית את התשלומים המשולמים ע”י המוסד לביטוח לאומי עבור המגבלות והנזקים שנגרמו עקב הרשלנות הרפואית.
נפגעתי מטיפול של רופא פרטי. יש ביטוח?
למיטב ידיעתנו, למרבית הרופאים הפרטיים בארץ יש ביטוח אחריות מקצועית, אשר מבטח אותם במקרים של תביעות רשלנות רפואית כנגדם גם במסגרת הרפואה הפרטית.
כיצד ניתן לדעת אם במקרה מסוים ניתן לתבוע בעילה של רשלנות רפואית?
על מנת שתקום עילת תביעה בדין רשלנות רפואית יש להוכיח ראשית כי הטיפול הרפואי שניתן היה רשלני, כלומר שחרג מהסטנדרט של הרופא הסביר, שנית שלמטופל נגרם נזק, ולבסוף שהנזק נגרם כתוצאה מהרשלנות ולא עקב גורם או סיבה אחרים.
חשוב לזכור כי לא כל נזק אשר נגרם עקב טיפול רפואי מקורו בטיפול רשלני. בכל פרוצדורה רפואית קיימים סיבוכים אפשריים המתרחשים גם בהינתן טיפול נאות, ויש לבדוק האם הנזק (במידה ונגרם) נובע מהתממשות סיכון מוכר וידוע, או שמא מדובר ברשלנות רפואית.
האם עדיף לנהל הליך משפטי עד לפסק דין בגין רשלנות רפואית או להגיע להסכם פשרה עם הנתבעים?
התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית ותלויה בנסיבות המקרה הספציפי. עם זאת, ישנם מספר שיקולים שעשויים להשפיע על ההחלטה האם לבחור במסלול של הסכם פשרה או בהליך שיפוטי ופסק דין.
ראשית, יש לבחון מחד מהו הסיכוי או הסיכון לזכות או להפסיד את התביעה ומאידך את גובה סכום הפשרה המוצע והאם הוא מגלם בצורה ראויה את הסיכוי או הסיכון בהמשך ההליך המשפטי.
שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון הוא משך ההליך, מובן מאליו כי הליך שיסתיים בהסכם פשרה יהיה קצר יותר מהליך שיפוטי עד לפסק דין, ובהתאם גם הפיצוי ישולם לנפגע בשלב מוקדם יותר.
שיקול נוסף אותו יש לבחון הוא אופיו של הנפגע, עד כמה הוא חושש להופיע ולהעיד בפני ביהמ”ש, האם הוא לוחמני אם לאו, האם מצבו הכלכלי מאפשר לו ליטול סיכון להפסיד את ההליך ושיקולים נוספים.
האם מותר לרופא שעובד בשביל המדינה לתת נגדה חוות דעת?
בעבר היה איסור גורף על רופאי המדינה לתת חוו”ד רפואית בתביעות רשלנות רפואית כנגד המדינה ומוסדותיה הרפואיים.
בעקבות פסיקת בג”צ מ-2008 (בתיק בו נטל משרדנו חלק), פרסמה נציבות שירות המדינה רשימת תחומי מומחיות ברפואה הפטורים מקבלת היתר למתן חוו”ד בהליך נגד המדינה.
עם זאת, לצערנו, רשימה זו מצומצמת יחסית ולא נכללו בה תחומי רפואה רבים בהם יש קושי ממשי בקבלת חוות דעת נגד המדינה כגון: מיילדות, אולטרסאונד מיילדותי, רדיולוגיה, הרדמה ועוד.
טיפל בי סטז'ר בבית החולים ונגרם לי נזק. זו רשלנות למרות שאינו רופא?
ע”פ הפרקטיקה הנוהגת והמקובלת כיום בבתי החולים, הסטז’רים המתמחים במחלקה הינם חלק אינטגרלי מהצוות הרפואי.
עם זאת, בכל ענף רפואה ישנן פרוצדורות אותן רשאים מתמחים לבצע בהתאם לניסיונם באותו מועד או הרשאה מיוחדת שנתנה להם וישנן ופרוצדורות אשר אמורות להתבצע רק ע”י רופא מומחה, או בהדרכתו ובפיקוחו הצמודים.
לכן, התשובה לשאלה תלויה בפרוצדורה אותה ביצע הסטז’ר, והאם הייתה היא בתחום סמכותו.
האם קיים "קשר שתיקה" בין הרופאים בארץ המקשה על קבלת חוות דעת רפואית?
“קשר שתיקה” בין רופאים היא תופעה מוכרת בארץ כמו גם במדינות רבות אחרות. לא אחת אנו נתקלים ברופאים שאינם מוכנים לבחון מקרה מסוים ולתת חוות דעת כנגד רופאים אחרים מתוך אג’נדה או מחשש לתגובת קולגות שלהם.
עם זאת, ניתן לומר שבשנים האחרונות חל שיפור כלשהו בנכונותם של רופאים מומחים לכתוב חוות דעת לתמיכה בתביעות רשלנות רפואית,בפרט רופאים שסיימו את עבודתם במוסד רפואי ותלותם במערכת הרפואית פחתה.
למרות הקושי, עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית ועוסקים בתחום זמן רב, מנהלים קשרי עבודה שוטפים עם מומחים רפואיים בכל תחומי הרפואה וידעו למצוא את המומחים המתאימים לצורך מתן חוות דעת רפואית בארץ ולעתים, בלית ברירה, מחוץ לארץ.
אפשר לקבל חוות דעת רפואיות מחו"ל?
אין מניעה להגיש חוות דעת של מומחה רפואי מחו”ל. במקרים בהם קשה למצוא מומחה שיערוך חוות דעת לתמיכה בתביעת רשלנות רפואית, ניתן לפנות למומחה מחו”ל.
עם זאת, חשוב לזכור שעלות חוות דעת של מומחה מחו”ל צפויה להיות גבוהה יותר מזו של מומחה מהארץ וכן יש לשאת בעלות הטסתו ושהייתו בארץ לצורך מתן עדות.
האם קיימת תופעה של זיוף מסמכים רפואיים על מנת "לטייח" רשלנות רפואית?
לצערנו, מדובר בתופעה קיימת. במספר תיקים בהם טיפלנו נתקלנו במקרים בהם אנשי הצוות הרפואי זייפו מסמכים רפואיים ע”י שינוי/החסרת/ הוספת פרטים בדיעבד, על מנת “להעלים” את העובדה כי התרשלו במתן טיפול.
זיוף מסמכים מהווה עבירה פלילית ע”פ חוק העונשין אשר ניתן להגיש בגינה תלונה למשטרה, ובמקביל ניתן להגיש תלונה גם למשרד הבריאות.
הגשתי תביעה בגין רשלנות רפואית. התביעה נמשכה זמן רב ובסופו של דבר הסכמתי לפשרה. מאחר ואיני שלם עם צעד זה, שאלתי היא האם ניתן "להחיות" מחדש את התביעה על אף שחתמתי שאין לי תביעות נוספות בגין תביעה זאת.
באופן עקרוני, מקום בו מסתיים הליך של תביעה בפשרה, ברוב המוחלט של המקרים אין אפשרות להחיות מחדש את התובענה.
יחד עם זאת, על מנת לתת תשובה חד משמעית יש לבדוק מה נקבע במסמכי הפשרה.