ניתוח קיצור קיבה, או ניתוח בריאטרי, הנו טיפול כירורגי בהשמנת יתר חולנית, שניתן לשקול במקרים בהם ניסיונות הרזייה בדרכים אחרות אינן מצליחות. אחת הטכניקות המוכרות הינה ניתוח "שרוול"'. לניתוח זה פוטנציאל לגרימת סיבוכים שונים כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב ועוד.
הטיפול מתבצע בגישה לפרוסקופית (כהליך כירורגי זעיר- פולשני), ומטרתו לצמצמם את כמויות המזון הנצרכות, באמצעות שינוי המבנה האנטומי של מערכת העיכול.
ישנם מספר תנאים לקבלת אישור לניתוח:
- השמנת יתר חולנית.
- ניסיונות הרזיה שנכשלו.
- התפתחות או סיכון לסיבוכים רפואיים הכרוכים בהשמנת היתר, כדוגמת סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, עודף שומנים בדם, ועוד.
- אישור של בעל מקצוע בתחום בריאות הנפש.
מועמדים שקיבלו אישור לביצוע הניתוח, מחויבים לעבור בדיקות שונות, לקראת הניתוח וההרדמה, וכן, באופן המייחד ניתוח זה – הערכה בתחום בריאות הנפש וקבלת אישור כי המטופל כשיר ומתאים לטיפול הניתוחי, ויוכל להתמודד עם תוצאות הניתוח ועם משטר התזונה המתחייב.
סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים בהקשר של ניתוח לקיצור קיבה/שרוול:
- אי קבלת הסכמה מדעת: ביצוע הניתוח מבלי שניתן למטופל המידע המלא אודות ההליך, סיכוניו, השלכותיו, מידת התאמתו של המטופל לניתוח, ואלטרנטיבות שמרניות לניתוח.
- קבלת ההחלטה לנתח: ביצוע ההליך כאשר קיימת התוויית נגד לניתוח, כגון כאשר קיימים גורמי סיכון מיוחדים אצל המטופל, או כאשר סיכויי ההצלחה אצלו נמוכים, או בהיעדר אינדיקציה רפואית מספקת.
- כשל בהערכה הנפשית: אי יישום החובה לבצע הערכה נפשית הולמת למטופל, וכפועל יוצא – העמדתו של המטופל בסיכון הכרוך בניתוח שאינו תואם את מצבו הנפשי, או שאינו יכול להצליח, עקב אי התאמה נפשית, כגון – משום שהמטופל לא יוכל ליישם את משטר התזונה המתחייב לאחר הניתוח.
- כשל בביצוע ההליך הכירורגי: רשלנות רפואית תוך כדי הניתוח, באופן שגורם לסיבוכים ונזקים.
- רשלנות במעקב לאחר הניתוח: מעקב רשלני אחר המנותח בתום ההליך, אשר מונע או מעכב אבחנה של סיבוכים, כגון דלף וזיהומים, ולעיתים – עד מצב מסכן חיים.
