רשלנויות נפוצות בהקשר של ניתוח לכריתת כיס מרה מקורן באבחון שגוי המוביל לניתוח מיותר, או רשלנות בביצוע ההליך הכירורגי עצמו.
כריתת כיס המרה הנה הליך כירורגי המבוצע על רקע חשש לגידול סרטני, במצב בו קיימות אבני מרה שגודלן עולה על 3 ס"מ, או לאור היסטוריה משפחתית של גידולים ממאירים בכיס המרה.
סיבות נוספות לביצוע ניתוח להסרת כיס המרה כוללות נזק לכלי דם הממוקמים בכניסה לחלל הצפק, פגיעות בכיס המרה, במעי הגס, בשלפוחית השתן או בלולאת המעי.
אצל חלק מהמנותחים, מדובר בניתוח אלקטיבי, שלא על רקע מצב חירום רפואי, מה שמדגיש עוד יותר את חשיבות ההסכמה מדעת.
במרבית המקרים, מבוצע ההליך הכירורגי לכריתת כיס המרה בגישה לפרוסקופית, שיתרונה בכך שהיא מפחיתה את הסיכון לזיהומים, חוסכת את הצורך בחתך, ובכך מקצרת את אורך הצלקת ואת משך ההחלמה.
עם זאת, ניתוח פתוח עדיין מחויב במקרים בהם יש קושי בזיהוי של מבנים אנטומיים בשל שדה הראייה המוגבל בלפרוסקופיה, כמו גם על רקע בעיות רפואיות שונות לרבות הידבקויות של רקמות (בפרט אחרי ניתוחים קודמים), כחלק מחובת הזהירות החלה על רופאים. זאת, על מנת למנוע מצבים של נזק לרקמות ואיברים סמוכים, כמו צינוריות הכבד וכיס המרה ואיבר הכבד עצמו.
לעתים יתחיל ביצוע הניתוח בשיטה הלפרוסקופית, אך בשל קושי בזיהוי או הידבקויות רבות ועל מנת להימנע מגרימת נזק למנותח יעבור המנתח לניתוח פתוח שיקל על זיהוי האיברים והפרדת הידבקויות קשות.
סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים בהקשר של כריתת כיס המרה:
1. רשלנות רפואית ואבחון רפואי שגוי שגורר ניתוח מיותר: אבחון רפואי שגוי ורשלני, שמוביל לביצוע ניתוח להסרת כיס המרה ללא צורך.
2. רשלנות רפואית בביצוע ניתוח להסרת כיס המרה: טעויות רפואיות טכניות שמקורן ברשלנות רפואית ואשר גוררות נזקים רפואיים, לרבות פגיעה בכלי דם או איברים חיוניים, לעתים עד כדי נכות צמיתה ומוות, לחולה.
3. רשלנות רפואית בהתעקשות על שיטה לפרוסקופית: ביצוע הניתוח בשיטה לפרוסקופית למרות נתונים המחייבים ניתוח פתוח או אי מעבר לניתוח פתוח למרות זיהוי ממצאים שחייבו מהלך זה.
4. רשלנות רפואית והיעדר הסכמה מדעת: היעדר הסבר מקיף שמבהיר לחולה את משמעות הניתוח אותו הוא עומד לעבור, הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו והאפשרויות לטיפול חלופי, או מקרים של אי החתמה על טופס הסכמה מדעת או החתמה במועד מאוחר כמו ביום הניתוח עצמו.
