ביצוע הרדמה, מקומית, אזורית או כללית, מהווה חלק בלתי נפרד מכל הליך כירורגי, שמטרתו למנוע כאבים ותזוזה בזמן הניתוח או כל פרוצדורה פולשנית אחרת. ביצוע רשלני של הרדמה עשוי להוביל לסיבוכים משמעותיים ביניהם חסימת נתיבי הנשימה, שינויים בקצב הלב או בלחצי הדם, שיתוק שרירי ועוד.
לפיכך, לכל הליך כירורגי מתלווה רופא מרדים, שתפקידו להרדים את המטופל תוך שימוש בתרופות המותאמות לו, להיות ערני לשלבי ההליך הכירורגי, לתקשר מול הרופא המנתח ולשמור על בטיחות המטופל במהלך ביצוע ההרדמה, ובמשך תהליך ההתעוררות והתאוששות ממנה.
סיבוכי הליך ההרדמה כוללים, בין היתר, חסימת נתיבי הנשימה, שינויים בקצב הלב או בלחצי הדם, שיתוק שרירי, הפרעה בקרישת הדם והיווצרות של קרישי דם שעלולים לגרום לדום לב או לשבץ מוחי ואף למוות.
עוד עלולות להתרחש במקרים מסוימים פגיעות עצביות, נזקים לקנה הנשימה ולאיברי הגרון במקרים של החדרת צינור הנשמה, או אף פגיעה באיברים חיוניים כתוצאה מאובדן דם רב.
על מנת לבצע הרדמה באופן אחראי ובטיחותי, על הרופא המרדים להיות מודע להיסטוריה הרפואית של המטופל ולרגישויות המיוחדות לו, כדוגמת אלרגיות לתרופות מסוימות.
ראוי לציין שחלק מאחריותו של הרופא המרדים היא בתחקור המטופל וגביית אנמנזה יסודית ממנו, מתוך זיקה לרקע הרפואי ומהות הפרוצדורה שעליו לעבור מחד, ומאידך בהענקת מידע מקיף למטופל אודות סיכונים וסיבוכים שכרוכים בהרדמה, לרבות החתמתו על טופס הסכמה מדעת לביצוע ההרדמה.
סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים בהקשר של הרדמה:
1. רשלנות רפואית בהיערכות להרדמה: אי סקירת ההיסטוריה הרפואית של המטופל או התעלמות מגורמי סיכון בהיסטוריה הרפואית של המטופל לפני ביצוע הרדמה.
2. רשלנות רפואית בביצוע ההרדמה: ביצוע רשלני של הרדמה, אשר אינו עומד בקנה אחד עם הסטנדרטים הרפואיים הסבירים, כגון שימוש בחומרי הרדמה או במינון תרופות לא מתאימים למקרה מה שעלול לגרור סיבוכים ונזקים רפואיים.
3. רשלנות רפואית והיעדר הסכמה מדעת: ביצוע הרדמה ללא מסירת מידע מלא ומקיף למטופל לפני ההליך הרפואי, החתמה מאוחרת או היעדר החתמה על טופס הסכמה מדעת.
