ניתוח כריתת רחם הוא הליך כירורגי שמטרתו הסרת רחמה של אישה, באופן מלא או חלקי (ללא צוואר הרחם). בניתוח לכריתת הרחם, בדומה לכל פעולה כירורגית פולשנית, ישנם סיכונים וסיבוכים העלולים להתרחש.
הניתוח מבוצע במרבית המקרים עקב גידולים שפירים של שריר הרחם, דימומים לא סדירים שאינן מגיבים לטיפול תרופתי וצניחה של אברי האגן והרחם. תוצאות הניתוח אינן הפיכות ולאחר כריתת הרחם לא תוכל האישה להרות או לקבל מחזור חודשי.
בניתוח לכריתת הרחם, בדומה לכל פעולה כירורגית פולשנית, ישנם סיכונים וסיבוכים העלולים להתרחש, וביניהם: דימום, זיהום, פגיעה עצבית, פגיעה באברים סמוכים וכן סיבוכים הקשורים להרדמה. סיכונים אלו עלולים להיות מסכני חיים.
נוכח האמור לעיל, ישנה חשיבות רבה לקבלת הסכמתה מדעת של המטופלת לביצוע הניתוח על בסיס מידע מספק ומרצון חופשי. כמו כן, על הצוות הרפואי לבחון בקפדנות האם ישנה התוויה ראויה ומספקת לביצוע ההליך.
סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים בהקשר של כריתת רחם:
1. ביצוע ניתוח מיותר: התביעות בנושא זה מתמקדות בטענה כי לא הייתה התוויה ראויה או מספקת לביצוע הניתוח או כי ראוי היה למצות קודם טיפול שמרני.
2. כשלים באופן ביצוע הניתוח: תביעות בנושא זה עוסקות, בין היתר, בתכנון לקוי או ביצוע כושל של הניתוח, בנקיטת גישה ניתוחית לא נכונה ובאי זיהוי תקלה שארעה במהלך הניתוח.
3. היעדר הסכמה מדעת: בנושא זה יש לבחון האם ניתנה הסכמתה של המטופלת לביצוע הניתוח על בסיס מידע מספק ומרצון חופשי. לצורך זה יש לבחון, בין היתר, האם עמדו בפני המטופלת מלוא הנתונים הדרושים לצורך קבלת החלטות מושכלות, האם הוסברו למטופלת הסיכונים בביצוע הניתוח, האם נפרשו בפני המטופלת אופציות טיפוליות אחרות וכיו"ב.
