משרדנו ניהל תביעה אשר בבסיסה רשלנות רפואית בגינה נגרם מותו הטראגי של גבר צעיר.
הצעיר נפטר מחנק כתוצאה מהצפת ריאותיו בדם, עקב פגיעה בכלי דם במהלך ביצוע ברונכוסקופיה אלקטיבית בבי"ח. הפרוצדורה הרפואית הוצגה בפני הצעיר והוריו כפרוצדורה פשוטה, שגרתית ונטולת סיכונים, ולמרבה הצער הצוות הרפואי אף התייחס אליה כך.
בכתב התביעה נטען כי למרות הסיכון הידוע לדמם בלתי נשלט הכרוך בכל פעולה מסוג זה, וסיכון היתר שהיה כרוך בביצועה במקרה זה, בשל היצרות קשה של הסמפון, בוצעה הפעולה ללא נקיטה באמצעי הזהירות הנדרשים והמקובלים ובין היתר: הפעולה בוצעה לאחר שעות העבודה, בחדר הטיפולים במכון הריאות ולא בחדר ניתוח, הפעולה בוצעה שלא באמצעות המכשור המתאים, ללא הכנת מרדים ו/או נוכחותו וללא גיבוי רפואי הולם.
יתרה מזו, תגובת הצוות הרפואי לדימום החמור, משהופיע, הייתה איטית מאד, וחלף זמן רב ובלתי סביר עד שהוחל בפעולות החירום הנדרשות. בפרק זמן זה היה נתון המטופל בתנאי תת חמצון ודימום ריאתי בלתי נשלט, כך שכאשר הוחל בפעולות הנמרצות הנדרשות, מצבו היה קשה מדי ולא היה בהן כדי להצילו.