רשלנות רפואית בניתוח קיסרי יכולה להתבטא באובדן יכולתה של היולדת לבחור בעצמה כיצד ללדת, רשלנות בהרדמה לקראת הניתוח או במהלך ההליך הכירורגי עצמו, או במעקב והטיפול שלאחר הניתוח.
ניתוח קיסרי הנו הליך כירורגי הכולל חיתוך בטנה ורחמה של יולדת לצורך יילוד עוברה, הוצאת השיליה וביצוע תפרים.
חלק מהניתוחים הקיסריים מוזמנים מראש, בין אם מסיבות אלקטיביות או רפואיות, ואחרים – מהווים ניתוחי חירום בלתי מתוכננים, בעקבות סיבוכים בלידה.
בין הסיבות הרפואיות לביצוע ניתוח קיסרי ניתן למנות רעלת היריון, היריון מרובה עוברים, היסטוריה של ניתוחים קיסריים קודמים, משקל עוברי גבוה מהרגיל, וכן מבנה אגן צר, גיל מבוגר ועודף משקל משמעותי של היולדת.
כ-20% מהלידות במדינת ישראל מתבצעות באמצעות ניתוחים קיסריים, כאשר בין 25% ל- 40% מהם גוררים סיבוכים רפואיים, לרבות דימום פנימי, דלקות בדרכי השתן וברחם, וכן היווצרותם של קרישי דם ותסחיף ריאתי.
הרופא מחויב ליידע את היולדת אודות סיכוניו של הניתוח הקיסרי, והסיבוכים שעלולים להתרחש בעקבותיו, ולאפשר לה לחתום על טופס ההסכמה בגמירות דעת. במידה וזה לא קורה יש עילה לרשלנות רפואית בניתוח קיסרי
עוד אחראי הרופא להציג חלופות לידה אחרות, במידה וזה אפשרי, וביתר שאת במקרים בהם מדובר בניתוח אלקטיבי.
סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים בהקשר של ניתוח קיסרי:
1. ניתוח קיסרי, רשלנות רפואית ואי הסכמה מדעת: רשלנות רפואית שגורמת לאובדן האוטונומיה של היולדת לבחור בגמירות דעת באיזו דרך היא מעוניינת ללדת, וגוררת ביצוע ניתוח קיסרי שמסתבך.
2. רשלנות רפואית בביצוע הניתוח הקיסרי: רשלנות רפואית בביצוע הניתוח הקיסרי, ואי עמידה באמות מידה רפואיות מקובלות, שגוררים נזקים רפואיים ליולדת או ליילוד.
3. רשלנות רפואית בביצוע הרדמה בעת ניתוח קיסרי: ביצוע רשלני של ההרדמה בעת הניתוח הקיסרי, ללא התעמקות מספקת בהיסטוריה הרפואית של המנותחת, שגורר נזקים ליולדת או ליילוד.
4. רשלנות רפואית במעקב ובטיפול הרפואי לאחר ביצוע הניתוח הקיסרי: אי הקשבה והיעדר מעקב מספק אחר היולדת בימי אשפוזה לאחר תום הניתוח הקיסרי, שגוררים אי מתן טיפולים רפואיים כנדרש וגרימתם של נזקים רפואיים ליולדת.
