רשלנות רפואית בלידת עכוז

לידת עכוז או מצג עכוז היא מצב בו מיקומו של התינוק ברחם לקראת הלידה אינו תקין – עכוזו או רגליו של התינוק מופנים כלפי פתח האגן במקום המצב הנורמלי, שבו ראשו של התינוק מופנה כלפי פתח האגן. בלידה פעילה בה העובר מצוי במצג עכוז והיולדת אינה מופנית לניתוח קיסרי, קיימים סיכונים משמעותיים ליולדת וכן לעובר.

מצג עכוז עלול להתרחש על רקע תצורת אגן חריגה של האם, עיוותים או גידולים ברחמה,
היריון מרובה עוברים, לידת פג, ריבוי מי שפיר או מסיבה בלתי ידועה.

כאשר מאובחן מצג עכוז בבדיקת אולטרה-סאונד, בד"כ ההמלצה הרפואית היא לבצע ניתוח קיסרי,
ובמקרים מסוימים – לנסות הליך של היפוך ידני של העובר, במטרה למנוע תרחיש של לידת עכוז נרתיקית.

בלידה פעילה בה העובר מצוי במצג עכוז והיולדת אינה מופנית לניתוח קיסרי, קיימים סיכונים משמעותיים, הכוללים סכנת חיים לתינוק (שיעורי התמותה בלידת עכוז גבוהים פי שלושה ביחס ללידות רגילות), נזקים נוירולוגיים צמיתים, הפרעות נשימה, שברים, פריקות וסוגי שיתוק שונים ליילוד, וסיבוכים רפואיים לאם על רקע איבוד דם רב.

סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים בהקשר של לידת עכוז:

1. רשלנות רפואית באבחון של מצג העכוז: גרימת נזקים לאם וליילוד כאשר לא מזהים נכון את המצג ולפיכך מנהלים את הלידה שלא בהתאם לאמות המידה המקובלות. ישנם מס' מצגים של תנוחת העכוז ויש חובה לזהות את המצג טרם הלידה. מצג עכוז כשרגלי התינוק קודמות –  Incomplete and Footling Breech  הוא המצג הוא הפחות נוח מכולם, וכרוך בשיעור סיבוכים גבוה הדורש תמיד ביצוע ניתוח קיסרי.
2. לידת עכוז והרכב הצוות הרפואי בחדר הלידה: גרימת נזקים לאם וליילוד, לרבות נכויות צמיתות או מוות של התינוק, על רקע חריגה מהנהלים הרפואיים המקובלים, על פיהם לידת עכוז מחייבת את נוכחותם של שני רופאים בחדר הלידה, שלפחות אחד מהם מומחה ומיומן.
3. רשלנות רפואית ואי הפנייה לניתוח קיסרי: גרימת נזקים לאם וליילוד, לרבות נכויות צמיתות או מוות של התינוק, במקרים בהם על פי אמות המידה הרפואיות המקובלות, היה על הרופא להפנות את היולדת לניתוח קיסרי, אך למרות זאת בוצעה לידת עכוז נרתיקית.

משרדנו ניהל תביעת רשלנות רפואית בלידה שעניינה רשלנות רפואית בניהול לידה, כתוצאה ממנה ניזוק הילוד במהלך לידתו.

בכתב התביעה נטען כי לפני הלידה היו בפני הצוות הרפואי נתונים אשר לימדו על סיכון ממשי להתרחשות הסיבוך המיילדותי הקשה, אך המוכר היטב, של "צניחת חבל הטבור", ובפרט המצאות העובר במצג עכוז צורת רגליים.

בהתאם לאמות המידה הרפואיות המקובלות והידועות במועד הלידה ועד היום, יילוד הנמצא במצג עכוז צורת רגליים, חובה ליילד בניתוח קיסרי.

למרות הנתונים כאמור, החליט הצוות הרפואי בחדר הלידה, באופן בלתי מוסבר, להמתין שעות ארוכות להתפתחות לידה ספונטאנית. כשהבחין הצוות הרפואי בטרגדיה המתממשת לנגד עיניו והחליט לבצע ניתוח קיסרי דחוף, היה כבר מאוחר מדי ולא ניתן היה לעצור את הלידה הספונטאנית. צניחת חבל הטבור, גרמה למצוקה עוברית קשה, שסופה בנזק מוחי משמעותי לתובע.