ת.א. 41696/99 (שלום ת"א) ע. א. נ' בי"ח מאיר
תביעה כנגד רופאי בי"ח מאיר אשר שחררו אישה הרה בסוף הריונה מחדר מיון יולדות, וזאת חרף ממצאים חריגים בבדיקות הניטור העוברי ועליה בערכי לחץ הדם של היולדת, מחדל שהוביל למות העובר ברחם התובעת ביום המחרת.
בית המשפט השלום בתל אביב קיבל את התביעה ופסק כדלקמן:
- מכלול הנתונים בהתחשב בגילה של התובעת ובעובדה שההריון הגיע לסופו, חייבו את אשפוזה של התובעת לכל הפחות, ואת קיומו של מעקב אינטנסיבי תוך ביצוע בדיקות נוספות.
- ד"ר גדעוני הפעיל שיקול דעת בלתי סביר בעת ששחרר התובעת לביתה, תוך התעלמות מהסיכונים הכרוכים בכך.
- כלל ידוע הוא כי במסגרת חובת האבחון של החולה אין רופא יוצא ידי חובתו בכך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מן העובדות המובאות בפניו. מוטלת עליו גם חובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות לאמיתן.
- אסור היה לד"ר גדעוני, מתמחה בעל ותק של שנתיים, להסתפק בהיוועצות טלפונית אודות התובעת, מקום בו נמצא במחלקה רופא מומחה בכיר. מן הראוי היה כי המומחה הבכיר יבדוק את התובעת ויעבור על תיקה הרפואי טרם קבלת החלטה על שחרורה.
לו היו מיילדים את התובעת התוצאה הייתה נמנעת, ובוודאי שהסיכוי ללדת עובר חי היו עולים לו היו מאשפזים אותה ומבצעים את הבדיקות ההכרחיות.