רשלנות רפואית בטיפול נפשי

טיפול נפשי הוא טיפול רפואי לכל דבר ועניין. גם לו יש קווים מנחים, סטנדרטים וכללים, וגם במתן טיפול כזה ניתן לקבוע, במקרים הרלוונטיים, כי המטפל התרשל וגרם לנזק. עם זאת, לאחר שניהלנו תיקים רבים מאוד בעברנו בנושא זה, למדנו שלתחום הזה ישנם כמה אלמנטים שמייחדים אותו מאחרים.

אם לדעתכם נפגתעם מרשלנות רפואית במהלך הטיפול הנפשי והנכם מעוניינים לבדוק זאת מנקודת מבט משפטית, נשמח לעזור. חייגו 072-3902685 או השאירו פרטים בטופס להתייעצות ראשונית ללא תשלום.

טיפול נפשי הוא טיפול רפואי לכל דבר ועניין. גם לו יש קווים מנחים, סטנדרטים וכללים, וגם במתן טיפול כזה ניתן לקבוע, במקרים הרלוונטיים, כי המטפל התרשל וגרם לנזק. עם זאת, לאחר שניהלנו תיקים רבים מאוד בעברנו בנושא זה, למדנו שלתחום הזה ישנם כמה אלמנטים שמייחדים אותו מאחרים.

אם לדעתכם נפגתעם מרשלנות רפואית במהלך הטיפול הנפשי והנכם מעוניינים לבדוק זאת מנקודת מבט משפטית, נשמח לעזור. חייגו 072-3902685 או השאירו פרטים בטופס להתייעצות ראשונית ללא תשלום.

    המקרים השכיחים של התרשלות במהלך טיפול נפשי בהם נתקלנו במהלך השנים הנם:

    1. התרשלות בהשגחה על מטופל עם נטייה למעשה אבדני;
    2. כשל בהעברת מידע בין גורמים רפואיים אודות מצבו הנפשי של המטופל;
    3. אבחון שגוי של מצבו הנפשי של המטופל;
    4. אבחון שגוי, אשפוז כפוי או מתן חוו"ד בתחום הנפשי ללא בדיקת המטופל;
    5. טיפול תרופתי שגוי;
    6. אי מתן טיפול תרופתי מקום בו הוא נדרש;
    7. אשפוז כפוי ללא סיבה מוצדקת או בניגוד לנהלים; הפרת הסודיות הרפואית.

    אלו הנושאים העיקריים בהם מתחבט ביהמ"ש במקרים המובאים בפניו. הנושא השכיח ביותר הינו האם היה על הצוות הרפואי לצפות מראש את הניסיון או המעשה האובדני והאם נקט באמצעים הנחוצים למנוע זאת.

    פסקי דין מובילים

    בע"א 6649/96

    הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד בו דובר על התאבדות מטופל בעת שהותו בביה"ח, קבע ביהמ"ש כי הצוות הרפואי כשל בהשגחה על המטופל, שאושפז בשל ניסיון התאבדות, והיה עליו למנוע את התאבדותו.

    ת"א 156/95

    רוזובסקי נ' מדינת ישראל עסק בניסיון התאבדות של חולה שיצא מבי"ח וקפץ מבניין גבוה. גם בפסק דין זה קבע ביהמ"ש כי ביה"ח כשל באבטחת המטופל ובהשגחה עליו, והיה יכול למנוע את ניסיון ההתאבדות.

    ת"א (י-ם) 942/88

    כלפון נ' קופ"ח כללית עסק במטופלת שחלתה בסרטן, אך אובחנה בטעות כחולה פסיכיאטרית, ועל כן נשלחה לביתה ללא טיפול מתאים. בשל היעדר הטיפול לקתה החולה בשיתוק. ביהמ"ש פסק במקרה זה כי שלילת ממצא גופני אינה, כשלעצמה, סיבה לאבחנה פסיכיאטרית, אלא אבחנה שכזו חייבת להיות מבוססת על ממצא פסיכיאטרי.

    נגרם לך נזק חמור או בלתי הפיך? ייתכן ומגיע לך פיצוי כספי
    לבדיקת היתכנות תביעה יש למלא פרטים בטופס

      רשומה רפואית בטיפול נפשי

      שלב מרכזי בהכנת תביעת רשלנות רפואית הוא איסוף החומר הרפואי מהמוסדות בהם טופל הניזוק.

      תהליך בנאלי זה לכאורה, ולו נוכח הוראות חוק זכויות החולה, הופך לעתים ל"וייה דולורוזה" של ממש.

      פעמים רבות – רבות מדי – הרשומה חסרה או קלוקלת או אף מסתירה ומעלימה מידע חיוני במכוון.

      על פי ע"א 6160/99 דרוקמן נ' בי"ח לניאדו, להעדר או ליקוי ברשומה הרפואית, בניגוד להוראות החוק, יש נפקות משפטית ברורה – המחדל עשוי להקים לתובע עילת תביעה חדשה הקרויה "נזק ראייתי" או לחילופין – להעביר את נטל הראיה אל כתפי הגורם הרפואי שלא פעל בהתאם לחוק.

      בפועל, אופן יישום העברת נטל הראיה או השכנוע אינו אחיד בפסיקה ותלוי בגישתו של השופט ובנסיבות המקרה. חוק זכויות החולה מחייב הן את הפסיכיאטרים, בהיותם רופאים, והן את הפסיכולוגים, לתעד את מהלך הטיפול, בדיוק כמו כל מטפל רפואי אחר.

      גם כללי האתיקה של הפסיכולוגים מחייבים אותם למעשה לתעד את עבודתם המקצועית ברמת פירוט ואיכות המתארת את תהליך עבודתם ברמה הנדרשת לשמירה על רמה מקצועית ולרציפות, המשכיות ובקרה.

      למרות זאת, אחת התופעות המוכרות בכל הקשור לרשומה רפואית בתחום הנפשי היא מיעוט או אף העדר רישום כנוהג.

      פסיכיאטרים רבים, בפרט אלו שנותנים טיפול תרופתי יתעדו את הטיפול בתמציתיות רבה, ובקרב הפסיכולוגים – רבים מהם כלל אינם מתעדים את אופן הטיפול ומהלכו, וחלקם מסתפקים ברישום דל כלשהו לעצמם.

      נושא נוסף המייחד את המטפלים בתחום הנפשי הוא השימוש ב"תרשומת אישית", תרשומת אשר הוחרגה מפורשות מהרשומה הרפואית, על כל המשתמע מכך.

      החוק אינו מפרט או מגדיר מהי "תרשומת אישית".

      במקרה מסוים בו טיפל משרדנו נמנע פסיכולוג מהפניית המטופלת שלו לקבלת טיפול תרופתי אצל פסיכיאטר משך כ 10 שנים בהן הייתה בטיפולו ובכך נגרם לה נזק של ממש.

      וועדת קובלנה של משרד הבריאות שדנה במקרה הרשיעה אותו במתן טיפול רשלני והפרת הוראה חקוקה המחייבת אותו בנסיבות מסוימות להפנות את המטופל לטיפול פסיכיאטרי.

      כאשר דרשנו לקבל עותק מתיעוד הטיפול מסר הפסיכולוג דוחות שנתיים חסרי משמעות. לגבי רשומה מפורטת ביותר של כ800 עמודים – לא פחות – תרשומת שנמסרה על ידו לוועדת הקובלנה וכך ידענו על קיומה, טען הפסיכולוג כי זו "תרשומת אישית".

      בשל כך, פנינו לביהמ"ש המחוזי בירושלים בהמרצת פתיחה וביקשנו להורות לפסיכולוג למסור את אותה תרשומת, וכך נולדה פסיקה המגדירה בקווים מאד כלליים את גבולות התרשומת האישית.

      פסק הדין שניתן ע"י כבוד השופט שפירא, מבקר המדינה כיום, טרם מינויו לתפקיד המבקר, קבע כי מדובר ב"רשומה מעורבת", ואולם כל רישום הנדרש להבנת התהליך הטיפולי, התקדמותו ותיאוריו של המטופל מהווים חלק מהרשומה הרפואית, מבלי שזו תהא רשימה ממצה.

      כמו כן, נקבע כי גם רישומים סובייקטיביים והגיגים למיניהם הקשורים לפן הטיפולי מהווים חלק מהרשומה.

      לצורך הפרדת הרשומה הרפואית מהאישית החליט ביהמ"ש למנות מומחה בתחום בריאות הנפש. ביהמ"ש קבע בנוסף כי אין חסיון מוחלט על תרשומת אישית מעצם רישומה ככזו, ולביהמ"ש הסמכות לבחון אותה לגופה ובמקרה המתאים להחליט אם לחשוף אותה או חלקים ממנה.

      לסיכום, ניתן לראות כי הגשת תביעת רשלנות רפואית בכל הנוגע לטיפול נפשי אינה פשוטה כלל, בשל הקושי בגישת המטופל למידע הרפואי אודותיו המוגדר כ"תרשומת אישית" של המטפל, חוסר הבהירות בהגדרות החוק בנושא וקושי בקביעת רשלנות בשל אופי הטיפול.

      נוכח קשיים אלו, פסיקת בתי המשפט בתחום הרשלנות הרפואית בנושא הנפשי עוסקת בעיקר בנושאים הנזכרים במאמר כגון היעדר השגחה על מטופל, אבחן שגוי, אשפוז כפוי ללא הצדקה וכיו"ב.

      תביעות שהגשנו בנושא רשלנות בטיפול נפשי

      נגרם לך נזק חמור או בלתי הפיך? ייתכן ומגיע לך פיצוי כספי
      לבדיקת היתכנות תביעה יש למלא פרטים בטופס