למרבה הצער, אנשים רבים שנפגעו מרשלנות רפואית באבחון או בטיפול בסרטן המעי הגס בוחרים שלא למצות את זכויותיהם המשפטיות.
הסיבות לכך ברורות – פרט לעלויות (עבור חוו"ד רפואיות) והמחיר הנפשי הכבד שההליך המשפטי גובה מהנפגע, הגשת תביעת רשלנות רפואית מחייבת היכרות מקיפה עם החקיקה והפסיקה הרלוונטיים, דבר אשר עשוי להרתיע נפגעים רבים.
אף על פי כן, אל לכם להרים ידיים – סיוע והכוונה נכונים יעזרו לכם לקבל את הפיצויים המגיעים לכם. וזה בדיוק מה שאנחנו בשלושים השנים האחרונות, משרדנו ניהל אין ספור תביעות רשלנות רפואית מורכבות בכל תחומי הרפואה, רבות מהן בנושא אי אבחון או רשלנות בטיפול במחלת הסרטן של המעי הגס.
אבחון וטיפול ראוי בסרטן המעי הגס עשוי להביא להחלמה מלאה ולעומת זאת רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בסרטן המעי הגס עלולה לגרום לנזקים כבדים למטופל ולהסב סבל רב לו ולבני משפחתו. פעמים רבות איחור באבחון מחלה אונקולוגית גורם לאובדן סיכויי ריפוי ובמרבית המקרים מחייב טיפול אגרסיבי יותר במחלה שמתגלית.
איחור באבחון סרטן המעי הגס או טיפול רשלני במחלה יכול להקים עלית תביעה ברשלנות רפואית וקשור על פי רוב במחלה קשה או בנזק משמעותי ובלתי הפיך.
ביום 4.2.2013 פרסם משרד הבריאות הנחיות בנושא מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות. להלן סיכום ההנחיות בנושא גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס:
- בגילים 50 עד 74, מומלץ לבצע פעם בשנה בדיקה בעלת רגישות גבוהה לגילוי דם סמוי בצואה.
- למטופלים שבן משפחתם מדרגת קרבה ראשונה אובחן כחולה בסרטן המעי הגס, מומלץ לערוך בדיקת קולונוסקופיה מדי חמש שנים החל מגיל ארבעים.
- מטופלים עם בן משפחה מדרגה ראשונה עם תסמונת סרטן מעי גס לא פוליפוזי תורשתי, מומלץ לערוך בדיקת קולונוסקופיה שנתית החל מגיל 25.
- למטופלים עם בן משפחה מדרגה ראשונה הסובל מתסמונת מעי פוליפוזי מורשת, מומלץ לערוך בדיקת קולונוסקופיה שנתית מגיל 15 ומעלה.
- לחולים במחלת מעי דלקתית מומלצת בדיקת קולונוסקופיה תקופתית לפי המלצת הרופא המטפל.
רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בסרטן המעי הגס עשויה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים:
רשלנות במניעת סרטן המעי הגס – משרדנו ניהל תביעות רבות העוסקות באי התייחסות של רופא המשפחה או של רופא גסטרואנטרולוג לרקע המשפחתי של מטופלים. במקרים בהם קרובי משפחה בדרגה ראשונה של מטופלים חלו בעבר בסרטן, יש להפנותם לביצוע בדיקת קולונוסקופיה, החל מגיל 40 או במידה שהם מדווחים על תסמינים מחשידים.
רשלנות בפתולוגיה – רשלנות בפתולוגיה עשויה לבוא לידי ביטוי באבחון שגוי של פוליפים או ממצאים אחרים במהלך בדיקת קולונוסקופיה. למשל – אבחון פוליפ כשפיר בעוד שלמעשה הפוליפ היה ממאיר או טרום ממאיר.
רשלנות בטיפול – משרדנו טיפל בתביעות של מטופלים אשר פנו לרופא המשפחה בשל תלונות המהוות אינדיקציה לשלילת האפשרות לגידול ממאיר במעי: שלשולים תכופים, כאבי בטן, אנמיה (חוסר ברזל) ועוד. למרבה הצער, רופא המשפחה לא הפנה את אותם המטופלים לביצוע הבדיקות המתאימות, שיכלו להביא לאבחון המחלה והטיפול בה במועד.
מקרים בהם טיפלנו:
משרדנו ניהל תביעות רבות בגין רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בסרטן המעי הגס. לדוגמה, משרדנו ניהל תביעה בגין רשלנות רפואית בהכנה לבדיקת קולונוסקופיה. באותו מקרה המנוח הופנה לבדיקת קולונוסקופיה בשל תלונות מחשידות, לרבות כאבי בטן וירידה ברמת ההמוגלובין בדם.
למרבה הצער, לא נעשתה הכנה נכונה לקולונוסקופיה, כך שהמעי לא היה נקי בעת ביצוע הבדיקה. כתוצאה מכך, לא ניתן היה לזהות פוליפ במעי של המנוח. כעבור כמעט שנה, בשל תלונות חוזרות ונשנות בגין כאבים מצד המנוח, הוא הופנה לבדיקת קולונוסקופיה חוזרת, שבה נמצא גידול מעיים בשלב מתקדם. למרבה הצער, המטופל נפטר לאחר קבלת טיפול רפואי. אילו בוצעה הבדיקה הראשונה כהלכה, מותו של המנוח היה נמנע ברמת ודאות גבוהה.
תביעה נוספת המתנהלת במשרדנו עוסקת באי מניעת סרטן המעי הגס. מדובר במטופלת עם רקע משפחתי המהוה גורם סיכון מובהק (אמה חלתה בסרטן המעי הגס ומקרים נוספים של סרטן במשפחתה), מידע שחייב חשד ממשי לקיומה של תסמונת סרטן משפחתית.
המנוחה, שאובחנה בעבר כאנמית, התלוננה על כאבי בטן ושלשולים, אך רופא המשפחה התרשל רשלנות חמורה בכך שהתעלם מכך שהיא הייתה בסיכון משמעותי לחולי בשל האנמיה והרקע המשפחתי ולא הפנה אותה לביצוע בדיקת קולונוסקופיה והסתפק בביצוע בדיקת דם סמוי, הנחשבת לבדיקה לא אמינה.
אילו התבצעה בדיקת קולונוסקופיה, סביר שהיה מתגלה פוליפ, אותו היה הצוות הרפואי מסיר וממשיך במעקב שגרתי, על מנת לוודא שלא מתפתחים פוליפים נוספים. למרבה הצער, בשל העובדה שרופא המשפחה בחר שלא להפנות את המטופלת לבדיקת קולונוסקופיה, אובחן אצלה סרטן המעי הגס בשלב מתקדם שגרם למותה.
במקרה אחר, משרדנו טיפל בתביעתו של צעיר שהצוות הרפואי לא ידע אותו על האפשרות לבצע כריתה מניעתית של המעי הגס על מנת למנוע הישנות של גידולים ממאירים, וזאת אף על פי שהתגלה אצלו גידול ממאיר בגיל צעיר, ולמרות רקע משפחתי מובהק של מחלות ממאירות, לרבות גידולים ממאירים במעי הגס. כתוצאה מהתנהלות זו, הוחמצה האפשרות למנוע את הישנות המחלה שהתגלתה בשלב מתקדם, שחייב כריתה אגרסיבית של המעי.
כמו כן, טיפל משרדנו בתביעה שעניינה איחור קיצוני באבחון סרטן החלחולת אצל אישה, שהוביל לפטירתה בגיל 52 בלבד. מכתב התביעה עולה כי המנוחה התלוננה בביקוריה הרבים אצל רופאי קופת החולים במשך חמש שנים על סימפטומים האופייניים לסרטן המעי הגס, אך מעקב רפואי כושל וביצוע ופענוח שגויים של בדיקות קולונוסקופיה גרם לאיחור ממושך באבחון מחלתה, שלמרבה הצער הוביל למותה בטרם עת.
לבסוף, משרדנו הגיש תביעה שבמרכזה רשלנות רפואית של רופא גסטרואנטרולוג, שהביאה לאיחור באבחון סרטן המעי הגס. באותו מקרה התובעת הופנתה לביצוע בדיקת קולונוסקופיה, לצורך שלילת קיומו של תהליך ממאיר במעי הגס. בשל קשיים טכניים, לא צלחו ניסיונותיו של הרופא להשלים את ביצוע הבדיקה, ועל כן המעי של התובעת לא נבדק לכל אורכו.
אף על פי כן, הנחה הרופא את התובעת להיבדק שוב רק כעבור שנתיים. באיחור של שנה ושמונה חודשים אובחנה התובעת כסובלת מסרטן המעי הגס בשלב מתקדם. איחור שגרם למחלה להתפשט במעי וגם לבלוטות הלימפה והתובעת נזקקה לטיפול כימותרפי אגרסיבי.
