ככל שנכונה הידיעה לפיה חולים קשים, לרבות ילדים, אשר נזקקו לטיפול כימותרפי מציל חיים טופלו בתרופות משוללות תוקף, או כאלה שהורכבו שלא לפי הנהלים – הרי שהיא לא פחות ממחרידה.
ראוי כי משרד הבריאות יחקור פרשה זו ללא דיחוי, במהירות וביסודיות המירביים, ויפרסם את ממצאיו העובדתיים ומסקנותיו הערכיות לידיעת הציבור הרחב.
על פי הנמסר – מצב הדברים החמור היה בידיעת גורמים אשר, לכאורה, יכלו למנוע אותו. יתרה מכך, על פי הנמסר, זויפו בכוונה תאריכיהן של תרופות ומספרי אצוות אשר הועברו לצוותים הרפואיים. ככל שכך הם פני הדברים, הרי שלהתנהלות זו חייבות להיות תוצאות משפטיות אותן יש לברר – הן במישור האזרחי, הן במישור המשמעתי ויתכן כי אף במישור הפלילי.
למותר לציין כי כל חולה לגביו קיים חשש כי טופל בתרופות שפג תוקפן, או כאלה שהורכבו שלא בהתאם לנהלים הראויים, זכאי לקבל מביה"ח את המידע המלא הנוגע לטיפול שניתן לו, עד לאחרון הפרטים הרלוונטיים.
כל מטופל כזה, ושאריהם של אלה אשר, למרבה הצער, לא שרדו את המחלה תחת "הטיפול" שקיבלו, זכאי לבדוק האם הטיפול שניתן לו בתרופות פגות תוקף או בלתי ראויות, גרע מסיכויי החלמתו ו/או החמיר את תחלואתו ו/או את הטיפול לו נזקק, וככל שאכן כך – ניתן לתבוע מביה"ח, במסגרת תביעה אזרחית, פיצויים כספיים בגין מכלול הנזקים שנגרמו.
אנו, שמייצגים נפגעי רשלנות רפואית כבר למעלה משלושים שנה, כבר ראינו הכל. אך דומה כי פרשה זו, המתפרסמת עתה, מתעלה לרמת המקרים החמורים ביותר בהם טיפלנו.
