ועדת חקירה במשרד הבריאות קבעה: אורה ביטון הגיעה לביה"ח בילינסון כשהיא סובלת מדימום בראשה, אבל הרופאים טעו – ושלחו אותה לאבחון פסיכיאטרי • הטעות החמורה עלתה לה בחייה.
כשלים חמורים בביה"ח בילינסון: חולה שסבלה מדימום מאסיבי בראשה, אולם בשל "טעויות קשות ואבחנות לא סבירות" של רופאים – מומחים ומתמחים – בחדר המיון בביה"ח נשלחה לאבחון פסיכיאטרי – מתה. כך קבעה ועדת בדיקה במשרד הבריאות.
אל חדר המיון בבילינסון פונים מדי שנה כ-100 אלף מטופלים, ובית החולים נחשב לחשוב, הגדול והמרכזי ביותר של קופת חולים כללית.
אורה ביטון בת ה-61 הגיע לחדר המיון בבילינסון פעמיים בהפרש של שישה ימים, כשהיא מתלוננת על כאבי ראשי פתאומיים ועזים, התעלפות, הזעה והקאות.
ביטון היתה אישה בריאה בדרך כלל, אולם תלונותיה החריגות והחשד שהועלה על ידי הרופאים שבדקו אותה לפני אשפוזה, כי היא סובלת משטף דם במוח – לא הרשימו את הרופאים בבילינסון.
ביטון שוחררה פעמיים מהמיון מבלי שעברה את כל הבדיקות החיוניות – כולל בדיקת הדמיית CT מוח – ולאחר שאובחנה באופן מוטעה ושגוי.
בפעם השנייה ששוחררה היא נשלחה בהמלצת רופא חדר המיון לאבחון נפשי דחוף בביה"ח הפסיכיאטרי גהה.
בפעם השלישית שהגיעה ביטון לחדר המיון, כעבור ארבעה ימים, זה כבר היה מאוחר מדי: בראשה התגלה דימום קשה, וכעבור יומיים היא מתה.
"ליקוי מאורות"
פרשת מותה של ביטון נחקרה בחודשים האחרונים בוועדת בדיקה שהוקמה במשרד הבריאות, וממצאי החקירה שהוגשו לאחרונה למשרד הבריאות, ואשר נחשפים כאן לראשונה, מעלים תמונה מזעזעת על הטיפול הרפואי בחדר המיון של אחד מבתי החולים החשובים בישראל.
על פי דו"ח ועדת הבדיקה, פנתה ביטון פנתה לחדר המיון בבילינסון בשעות הצהריים ב-4 בדצמבר 2008, ושוב ב-10 בדצמבר 2008.
בשעות אלה עובדים בחדר המיון גם רופאים מתמחים וגם רופאים מומחים, אולם בפעם הראשונה היא נבדקה על ידי שלושה מתמחים ושוחררה על ידי רופא מומחה באבחנה, שוועדת הבדיקה קבעה כי אינה מתקבלת על הדעת לאור מצבה של החולה.
בפעם השנייה הובהלה ביטון לבילינסון באמבולנס של מד"א עם חשד לשטף דם מוחי. תחילה היא נבדקה על ידי שני רופאים מתמחים, ולאחר מכן על ידי רופא מומחה לרפואה פנימית שהיפנה אותה באופן דחוף לפסיכיאטר.
ועדת הבדיקה העלתה ביקורת נוקבת ויוצאת דופן בחריפותה, כשקבעה כי הרופאים המתמחים והמומחים בבילינסון, שטיפלו בביטון בשתי הפעמים שבהן הגיעה לחדר המיון, ביצעו טעויות חמורות בשיקול דעת והאבחנות הרפואיות שלהם היו לא סבירות ובלתי מתקבלות על הדעת.
עוד קבעה הוועדה כי הטעויות הקשות נעשו הן על ידי הרופאים המתמחים שבדקו את החולה והן על ידי רופאים מומחים ובכירים.
הוועדה ציינה כי ההחמצה של אבחנת הדימום בראשה של החולה על ידי כל הרופאים שטיפלו בה בחדר המיון היא בבחינת "ליקוי מאורות".
בנוסף, ציינה הוועדה כי התיעוד הרפואי של הרופאים בחדר המיון בבילינסון היה "בלתי מספק, בלתי קריא, ובלתי מסודר באופן חריג", והדגישה כי בשל כך הממצאים בחקירת הפרשה "לוקטו לאחר מאמצים רבים".
מבילינסון נמסר כי "ביה"ח משתתף בצערה של המשפחה.
מסקנות ועדת הבדיקה יילמדו ובית החולים יפעל בהתאם. עם זאת, ראוי לציין שללא קשר לדו"ח הוועדה בית החולים בשנים האחרונות עשה ועושה מאמצים ניכרים כדי לשפר את איכות הטיפול הרפואי ובטיחותו".
אחד הרופאים המעורבים בפרשה מסר כי לא קיבל לידיו עדיין את ממצאי החקירה של משרד הבריאות ולכן אינו מוסר את תגובתו.
עו"ד חדוה לוין, המייצגת את כל הרופאים בפרשה, מסרה כי תגיב רק לאחר שתלמד לעומק את ממצאי החקירה.
משפחת החולה מנהלת בימים אלה תביעה בדרישה לפיצויים כספיים מבית החולים, והיא מיוצגת על ידי עו"ד דורון כספי ממשרד כספי סרור ושות'.
משרד הבריאות מסר למשפחת החולה כי בקרוב יגובשו החלטות לפתיחת הליכים משמעתיים נגד הרופאים, זאת לאחר שוועדת הבדיקה קבעה כי הטעויות החמורות שנעשו על ידי הרופא הפנימאי המומחה הן בבחינת "חריגה קיצונית מרפואה סבירה".
מקור: ישראל היום, רן רזניק, 15.11.11