תביעת רשלנות רפואית בגין שחרור מוקדם מחדר מיון. רופאי חדר מיון כשלו לאבחן מפרצת במוחה של אישה בת 61, כשל אשר הביא במישרין לפטירתה.
בכתב התביעה מפורט כי המנוחה פונתה לחדר המיון באמצעות אמבולנס לאחר שחשה ברע. בביה"ח התלוננה על כאבים קשים וחריגים בראשה וכן על כאבי צוואר (עורף) משמעותיים. על אף שהמנוחה הציגה תמונה קלינית אשר הייתה צריכה להחשיד לבעיה נוירולוגית, שיחררו אותה רופאי חדר המיון לביתה, מבלי לבצע כל בירור מעמיק.
בביתה המשיכה המנוחה לסבול מכאבים קשים ומצבה התפקודי הלך והתדרדר. מספר ימים לאחר שחרורה מחדר המיון הזעיקו בני משפחתה רופא לביתם, וזאת בגין תלונות חוזרות ונשנות על כאבי ראש וצוואר עזים וכן אירוע של הקאה.
בהתאם להנחיות שניתנו להם ע"י הרופא הנ"ל ולאחר שלא חל שיפור במצבה הובהלה המנוחה, פעם נוספת, לחדר המיון, באמצעות אמבולנס, בחשד לאירוע מוחי.
בקבלתה לחדר המיון, זו הפעם השנייה, חרף תלונות מדאיגות ומחשידות אודות כאבי ראש ועורף מזה שבוע, והקאות המלוות בתחושת סחרחורת, עייפות וחולשה – לא עשה הצוות הרפואי דבר לבירור מצבה של המנוחה והגורם לכאביה.
בני משפחתה של המנוחה טענו כי הצוות הרפואי בחדר המיון התעלם מכך שמדובר היה בפניה חוזרת (תוך פרק זמן קצר) עם תלונות הולכות ומחמירות, ולא פעל, כמתחייב, לביצוע בירור קליני והדמייתי הולם. חמור מכך, הצוות הרפואי החליט כי מצבה הפיזי של המנוחה ותלונותיה נובעים ממצב נפשי, וזאת מבלי שנבדקה ע"י גורם מוסמך מתחום בריאות הנפש. כך שוחררה המנוחה בפעם השנייה לביתה וגורלה נחרץ.
מספר ימים לאחר שחרורה השני מחדר המיון התמוטטה המנוחה בביתה והובהלה לביה"ח כשהיא שרויה במצב של תרדמת. בדיקות שבוצעו הראו כי המנוחה סובלת ממפרצת במוחה. ניסיון ניתוח לניקוז הדימום לא הועיל, עקב היות הדימום מסיבי, ושלושה ימים מאוחר יותר נפטרה המנוחה.