ע.א. 3049/93 גירוגיסיאן נ. סייף רמזי ואח'
פסק דין זה של ביהמ"ש העליון, בערעור אזרחי אותו הגיש המשרד, מהווה ציון דרך ואבן יסוד בפסיקת בתי המשפט בחישוב פיצויי נזק גוף בראש הנזק של הפסד כושר השתכרות.
בפסק דינו זה קבע ביהמ"ש העליון את ההבחנה בין נכות רפואית, נכות תפקודית, הפסד כושר השתכרות ויחסי הגומלין בין מונחים אלו.
שיעור הנכות הרפואית נקבע על פי הממצאים הרפואיים כשהם מתורגמים לאחוזים, הנכות התפקודית מבטאת את מידת השפעת הנכות הרפואית על התפקוד הכללי של הנפגע, ואילו הפסד כושר השתכרות נקבע ע"י ביהמ"ש לאור מכלול נתונים רחב ובין היתר:
- שעור הנכות הרפואית
- הנכות התפקודית
- גילו
- מקצועו
- מקום עיסוקו של הנפגע
- מצב התעסוקה בשוק
- וגורמים נוספים שיכולים להשפיע על כושר השתכרותו של הנפגע בנכותו.
פסק דין חשוב זה מהווה הנחיה של ביהמ"ש העליון לבתי המשפט השונים והמומחים הרפואיים הממונים על ידם לנקוט בשיטה אחידה להערכת שיעור פגיעה תפקודית והיקף פגיעה בכושר ההשתכרות, תוך הבחנה בין המונחים השונים, כפי שאלה הוגדרו בפסק הדין.