ת.א. 1136/97 (מחוזי ים) ד. ט. נ' משרד הבריאות
תביעתו של ילד בגין נכות אורטופדית ועיוות בזרועו עקב רשלנות אורטופד בבי"ח הילל יפה, אשר שגה באבחנה של סוג שבר, מידת תזוזתו, והטיפול הרפואי שהתחייב מכך.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את התביעה בגין טיפול רשלני בשבר ביד ופסק כדלקמן:
- רופאי בי"ח שגו באבחנה של סוג השבר ממנו סבל התובע, ולא נתנו כל הסבר מניח את הדעת לטענתם כי מדובר בטעות סבירה.
- מחומר הראיות שהוצג בפני ביהמ"ש עולה כי אין כל קושי לדייק במדידת שיעור תזוזת השבר.
- קביעת מידת התזוזה משמעותית ביותר לעניין הטיפול ההולם.
- הטיפול השמרני שקיבל התובע לא התמודד כהלכה עם הנדרש ממידת התזוזה של השבר במרפק והיה על הרופאים, לכל הפחות, לבצע שיחזור של השבר עם קיבוע פנימי.
משהוכח כי לא ננקט הטיפול הראוי – היינו אותו טיפול שמדע הרפואה רואה אותו כטיפול שסיכוייו רבים להביא לתוצאה הטובה – הוכח הקשר הסיבתי לנזק, ע"פ מאזן ההסתברויות האזרחי.