בימים אלה הגיש משרדנו תביעה בעניינו של בחור צעיר אשר איבד את ראייתו ונאלץ לעבור עקירה של העין, בעקבות אי אבחון של זיהום פטרייתי בקרנית העין.
למרבה הצער, כתוצאה מאירועי התובענה, התובע נותר עם נזקים בלתי הפיכים ועם נכות קשה, לרבות נכות נפשית.
סיפור המקרה החל בנסיעה על אופנוע, במהלכה פגע חרק בעוצמה בעינו של התובע. התובע חש כאב בעין מעוצמת הפגיעה ולכן עצר את האופנוע ושטף את העין במים.
משלא חלפו הכאבים, פנה התובע לקבלת טיפול רפואי במסגרת קופת החולים אליה משתייך. כעולה מכתב התביעה, התובע אובחן באופן שגוי כסובל דלקת הרפטית בקרנית העין (אשר מקורה בווירוס ההרפס). זאת, הגם שכל הממצאים תאמו למצב של זיהום פטרייתי בקרנית העין – מצב המחייב הפניה דחופה לאשפוז בבי"ח.
כעולה מכתב התביעה, נוכח האבחנה השגויה ובהעדר אבחנה מבדלת, ניתן לתובע טיפול במשחת זובירקס ובסטרואידים והתובע הוזמן לביקורת לאחר חודש ימים, הגם שטיפול בסטרואידים מוכר וידוע כמעודד צמיחת פטריות ומחייב מעקב באופן הדוק אחר המטופל.
כעבור כשבועיים, התעורר התובע עם כאבים בעין והפרעה בראייה. התובע הופנה לבי"ח ובקבלתו למחלקת עיניים אובחן כסובל מזיהום פטרייתי בעין.
נוכח מצבה הקשה של העין, התובע עבר פרוצדורות ניתוחיות רבות אשר היו כרוכות בסבל רב וייסורים, לחץ תוך עיני מוגבר, כאבים קשים בעין וכאבי ראש.
כנטען בכתב התביעה, בעקבות אירועי התובענה, מצבו הנפשי של התובע הלך והדרדר והוא נזקק לטיפולים נפשיים.
חוות דעת מומחה אשר צורפה לכתב התביעה קובעת כי כל הסיכויים שניתן היה, באבחנה מהירה ובטיפול נאות, להציל את הראייה ואת עינו של התובע.