משרדנו הגיש תביעת רשלנות בניתוח לכריתת כליה אשר בבסיסה רשלנות רפואית בוטה במהלך ניתוח לכריתת כליה.
המטופל התקבל אל ביה"ח, כדי לעבור ניתוח לפרוסקופי לכריתת כליה. בכתב התביעה נטען כי ניתוח זה בוצע ברשלנות חמורה עת נחסם ונכרת, ללא כל סיבה, אבי העורקים הבטני – כלי הדם המרכזי שמזין ומחמצן את כל פלג הגוף התחתון. עוד נטען בכתב התביעה כי צוות המנתחים, אשר לא השכיל לזהות את הכשל ההרסני שביצע, שיחרר את המטופל לחדר התאוששות וגם שם, למרות התדרדרות קשה ומהירה במצבו, הוזנח המטופל במשך שעות ארוכות, במהלכן לא בוצעה אף אחת מן הפעולות המתחייבות לבירור הסיבות להתדרדרות הדרמטית במצבו. כתוצאה מחסימת וכריתת העורק ומהכשל האבחוני לאחריה, סבל המטופל מנמק קשה ביותר בכל פלג גופו התחתון, עבר ניתוח מתקן נרחב ליצירת מעקף לעורק הכרות ונכרתה רגלו הימנית הנמקית.
במשך למעלה מחודש שהה המטופל במחלקת טיפול נמרץ, עבר ניתוחים רבים הכרוכים בסבל נוראי. אך כנגד כל הסיכויים התאושש. וחל שיפור ניכר במצבו.
אלא שהרשלנות בביה"ח היכתה שוב. במהלך טיפול סיעודי, יצא ממקומו הצינור שהנשים את המטופל, ואף אחד מאנשי הצוות לא נתן לכך דעתו. הצוות הרפואי הבין את המצב באיחור, הגיב אליו בחוסר אונים וטיפל בו באופן כושל. כך, לאחר סאגת הסבל הנוראה שעבר, מצא המטופל את מותו מחנק.