משרדנו מנהל תביעת רשלנות רפואית במתן טיפולי פריון אשר עניינה ברשלנות רפואית, פגיעה באוטונומיה ומתן טיפול פריון בהעדר הסכמה מדעת. בכתב התביעה נטען כי במהלך טיפולי פריון אשר עברה התובעת נשלל ממנה המידע כי ברחמה קיימת מחיצה גדולה המחלקת אותו כמעט לשניים, כי מחיצה זו מייצרת סיכון מוגבר ללידה מוקדמת וכי ניתן להסירה עובר לכניסה להריון ובכך לנטרל את הסיכון הכרוך בה.
בנוסף נטען בכתב התביעה כי נוכח העובדה כי נשלל מהתובעת המידע החיוני הנ"ל, היא לא דאגה לפנות לגורם הרפואי המתאים לשם הסרת המחיצה מרחמה, המשיכה בקבלת טיפולי פריון והרתה. כמו כן, נוכח העובדה כי התובעת כלל לא ידעה כי ברחמה קיימת מחיצה, מידע זה לא היה בידיעתו של הרופא אשר ערך את מעקב ההיריון ועל כן ההיריון לא הוגדר כבר סיכון ולא ננקטו כל אמצעי זהירות ביחס לאפשרות של לידה מוקדמת.
בעת היות ההיריון בשבוע 28 ילדה התובעת, בלידה ספונטאנית, את בנה כשהוא במצב פגות קיצונית.
בכתב התביעה נטען כי כתוצאה מסיבוכי הפגות סובל בנה של התובעת משיתוק מוחין מסוג קוודריפלגיה ספסטית בדרגה החמורה ביותר, המערבת את הגוף כולו.