משרדנו הגיש לאחרונה תביעת רשלנות רפואית בהריון, שעניינה אי-אבחון תסמונת דאון, בה לקה העובר.
בכתב התביעה נטען כי למרות קיומם של ממצאים סונוגרפיים בולטים שהצביעו על סיכון משמעותי לתסמונת דאון, לא אובחנה התסמונת בה לקה תינוקם של התובעים.
במהלך מעקב ההיריון הודגם בבדיקת US ממצא חד משמעי בבדיקת השקיפות העורפית – אשר לפי הנחיות משרד הבריאות חייב לכשעצמו הפנייה לייעוץ גנטי ובדיקת מי שפיר.
כמו כן הודגמו בבדיקות US נוספות ממצאים של הרחבת אגן הכליות ומוקד אקוגני בלב, אשר בהתאם להנחיות משרד הבריאות, קיומם המשולב מגביר את הסיכון לתסמונת דאון ולתסמונות אחרות – גם בהריון שאינו בסיכון – ולכן מחייב הפניית האישה לביצוע "תבחין משולש" ולאחר יעוץ גנטי, לביצוע דיקור מי שפיר. התובעת לא הופנתה לבדיקות כאמור חרף הממצאים המדאיגים וההנחיות הברורות.
עוד נטען בכתב התביעה כי התובעת לא הופנתה במהלך הריונה לביצוע בדיקת חלבון עוברי, בדיקת סקר שגרתית, הנערכת לכלל הנשים ההרות בישראל, במטרה לגלות מומים בעובר.
בכתב התביעה נטען, כי אילו הרופאים היו מפנים את התובעת, ליעוץ גנטי, היה הדבר מוביל לדיקור מי שפיר ולגילוי וודאי של התסמונת בה לוקה העובר והפסקת ההיריון.
על כן, נטען בכתב התביעה, כי רשלנות הרופאים מנעה מהתובעים את האפשרות להחליט על הפסקת ההיריון ודנה אותם ואת בנם לחיי סבל וכאב.