לא נעשתה בדיקה אונקוגנטית למרות ההיסטוריה המשפחתית

תביעת רשלנות רפואית בגין אי מניעת התפרצות של סרטן השחלות על רקע גנטי.
שנים לפני פרוץ המחלה ציינה המנוחה בפני רופא המשפחה בקופת חולים את ההיסטוריה המשפחתית שלה, אולם לא הופנתה לברור הגנטי המתבקש. רופא הנשים מעולם לא שאל לגבי ההיסטוריה המשפחתית.
לו היה נעשה הברור הגנטי ניתן היה למנוע את התפרצות המחלה באמצעות כריתת שחלות מונעת.

רקע רפואי

אצל נשים שהן נשאיות של מוטציות בגנים BRCA1 או BRCA2 – שיעור הסיכון ללקות בסרטן שחלות ובסרטן שד הינו גבוה בהרבה מן השיעור באוכלוסייה הכללית – עד פי 20 מרמת הסיכון באוכלוסייה הכללית בכל הנוגע לסרטן השחלות.
כריתת שחלות מונעת אצל נשאיות, לאחר סיום תכנון המשפחה, היא פעולה המקטינה משמעותית את הסיכון לפתח סרטן שחלות, כמו גם את הסיכון לפתח סרטן שד.

חלק בלתי נפרד מתפקידו של רופא הנשים הוא לוודא את ההיסטוריה המשפחתית של סרטן בקרב המטופלות שלו, ללא קשר לסיבה בשלה הגיעה החולה אליו, בעיקר אצל מי שנבדקת אצל אותו רופא שנים רבות.
השיעור הגבוה של נשאיות של מוטציות בגנים BRCA1 BRCA2 בקרב חולות סרטן שחלות בישראל מחייב תחקור שגרתי של כל מי שמופנית לבדיקה גניקולוגית לגבי קיום או היעדר של סיפור משפחתי של סרטן.
ללא ספק לו הייתה מתקבלת האנמנזה של סרטן משפחתי על ידי רופא הנשים הייתה זו חובתו להפנות את המנוחה לייעוץ ובדיקה אונקוגנטית, או להעלות את האפשרות הזו בפניה.

סיפור המקרה

המנוחה, מנהלת חשבונות, פעילה, אם לשלושה וסבתא מסורה, בעלת היסטוריה משפחתית של מחלות סרטן הכוללת אם שנפטרה מסרטן הלבלב, ודודה ובת דודה שחלו בסרטן השד.
החולה שהייתה חרדה מהסיכון לחלות במחלת הסרטן, סיפרה לרופאת המשפחה את ההיסטוריה המשפחתית אך הרופאה, למרבה הצער, לא הפנתה את המנוחה לבדיקה הגנטית המתחייבת ורופא הנשים מעולם לא תחקר אותה בהקשר זה.

למרבה הצער, המנוחה חלתה בסרטן השחלות, ורק לאחר שחלתה בוצעה הבדיקה הגנטית, שאז התברר כי הינה נשאית של המוטציה הגנטית האחראית לסרטן השחלות ואף לסרטן הלבלב.
לו רק הופנתה המנוחה לבדיקה הגנטית המתחייבת, לצורך איתור המוטציה האחראית למחלה הממארת, אזי היה מתגלה מבעוד מועד כי הינה נשאית של המוטציה, וניתן היה לבצע כריתת שחלות מונעת, פרוצדורה אשר בהסתברות גבוהה ביותר הייתה מונעת את פרוץ המחלה.